דמ"ש, תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2494-10,4410-10
22/07/2013
|
בפני השופט:
אורן שגב
|
- נגד - |
התובע:
מוחמדוב ביימוחמד
|
הנתבע:
מסורי ישראל
|
פסק-דין |
פסק דין
בפנינו תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי חגים, דמי מחלה, והפרשות לפנסיה.
רקע
הנתבע הוא בעל מסגריה, הפועלת מזה שנים רבות, ועיקר עיסוקו כיום הוא בהתקנת גדרות.
התובע עלה לארץ בשנת 2004 והחל לעבוד אצל הנתבע דרך חברת כוח אדם. מראשית שנת 2005 הועסק התובע באופן ישיר ע"י הנתבע. עבודתו של התובע הייתה להכין גדרות ממתכת לצורך התקנה ולאחר מכן להתקינם אצל הלקוחות של הנתבע.
התובע טען כי החל מחודש נובמבר 2009 חש כאבים בגב וביד ימין. בסוף אותו חודש, לנוכח התגברות כאביו ובהמלצת רופאיו, חדל התובע להגיע לעבודה ושהה בחופשת מחלה.
הנתבע טען מצדו כי התובע לא היה חולה, והסיבה כי הפסיק לעבוד הייתה כי משפחתו פתחה באותו הזמן עסק לממכר שווארמה (להלן- "העסק"), והתובע עבר לעבוד בעסק המשפחתי. לתמיכה בטענתו צרף הנתבע דווח חקירה המתעד את התובע בעסק המשפחתי.
התובע פנה אל הנתבע, באמצעות נציגת ההסתדרות, בדרישה לתשלום ימי המחלה להם הוא זכאי. בתגובה השיב הנתבע, כי היות והתובע נתפס עובד בזמן חופשת המחלה, אין הוא זכאי לתשלום ימי המחלה. במכתב נוסף דרש התובע מהנתבע את מלוא זכויותיו ואת שיבוצו. הנתבע סירב לבקשת התובע.
הצדדים חלקו בשאלה האם התובע פוטר או התפטר, וכתוצאה מכך האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות.
הצדדים חלקו גם בשאלות מה הייתה היקף משרתו של התובע והאם על הנתבע חל ההסכם הקיבוצי לעובדים בענף תעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה.
מטעם התובע העידו התובע עצמו, אשתו גברת אלה חנוכייב (להלן- גב' חנוכייב) ובנם, מר ארסלן חנוכייב (להלן- מר ארסלן). עוד העיד מטעם התובע אלברט, בן-דוד שעבד אצל הנתבע במשך שנתיים (להלן- מר בן-דוד). מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו ומר יעקב אביטן החוקר ששכר הנתבע לצורך תיעוד עבודתו של התובע (להלן- מר אביטן).
דיון והכרעה
בשלב הראשון עלינו לקבוע את נסיבות סיום עבודתו של התובע. לאחר מכן נבחן מה היה משך והיקף משרתו של התובע. בסוף, ולאור קביעותינו העובדתיות, נבדוק האם התובע זכאי לזכויות הנטענות עליו.
לשאלת נסיבות סיום העבודה
לשיטת התובע, מחודש יולי 2009 החל לחוש כאבים עזים בגב וביד ימין, אך למרות הכאבים שהה התובע מספר ימים מצומצם בבית, נטל משככי כאבים, והמשיך לעבוד. התובע הדגיש כי עד למועד זה לא נעדר מעבודתו בשל מחלה.
מסוף חודש נובמבר, ומשהכאבים הפכו לבלתי נסבלים, נשאר התובע בביתו. התובע מסר בתצהירו כי הודיעה על מחלתו לנתבע באמצעות בנו (מר ארסלן) או באמצעות אשתו (גב' חנוכייב). התובע הטעים כי אינו שולט בשפה העברית ועל כן אשתו ובנו יצרו קשר עם הנתבע.
לדברי התובע, לאחר שסבל במשך זמן פנה לרופא שאבחן אותו כסובל מדלקת חריפה בשרירים שגרמה לבצקת בידו, והורה לו לשבת בביתו ולא לעבוד. בעקבות המלצת הרופא החל הקבלת טיפולי פיזיותרפיה וזריקות לשיכוך כאבים.
בהמשך, הוסיף התובע, קבע רופא תעסוקתי כי אינו יכול לעבוד בעבודה הדורשת הרמת משקולות מעל 5 קילו.
התובע מסר כי בסוף חודש דצמבר נסע למקום העבודה ומסר לתובע את האישורים הרפואיים, ובאותו מועד, אמר לו הנתבע כי אין לו יותר עבודה בשבילו.
בתצהירו תאר התובע את פיטוריו כך :