ביום 13.4.2008 רכשה התובעת מהנתבעת שולחן אוכל ועשרה כסאות המצופים בעור ושילמה עבורם 10.500 ש"ח. הריהוט סופק לביתה של התובעת ביום 16.4.2009. לטענת התובעת, הריהוט סופק עם פגמים, ופניותיה אל הנתבעת בעניין לא נענו, ומכאן תביעתה לפיצוי כספי.
2. לטענת התובעת, ריהוט פינת האוכל המתואר הגיע לביתה סמוך לחג הפסח, בעודו פגום. הפגם בשולחן הוא בשוני בגווני צבעו של העץ בחלקיו השונים של השולחן. הפגם באחד הכיסאות הוא בציפוי העור שבגב משענת הכסא, שאינו מתוח ונראה נפוח ומקומט. עוד טענה, כי בעת הרכישה הובטח לה שהשולחן כולו עשוי מעץ מלא, אך לאחר בדיקה התברר לה כי עשוי מחומרים פשוטים וזולים יותר. בשל הפגמים שנמצאו בריהוט, כטענת התובעת, לא השתמשה בהם בחג הפסח והדבר פגם בשמחת החג.
מיד במוצאי החג, בתאריך 27.4.2008, שוחחה עם נציג של הנתבעת והתלוננה על הימצאות הפגמים בריהוט, ואף הובטח לה כי הפגמים יטופלו. משלא שמעה דבר מנציגי הנתבעת, שלחה מכתב אל הנתבעת באמצעות דואר רשום בתאריך 20.5.2008 ובו דרשה לבטל את עסקת רכישת הריהוט ולקבל בחזרה את התשלום ששולם עבורה. לאחר שחלף חודש נוסף והיא לא נענתה על-ידי הנתבעת, שלחה מכתב נוסף אל הנתבעת ביום 22.6.2008, הפעם באמצעות פקסימיליה, אך גם הפעם לא זכתה במענה כלשהו (המכתבים צורפו לכתב התביעה). משלא זכתה למענה מהנתבעת, הוגשה התביעה הנדונה ביום 15.7.2008, ובה ביקשה לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את התשלום בסך 10,500 ש"ח ששילמה עבור השולחן והכיסאות. עוד ביקשה כי ייפסק לה פיצוי בסך 1,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, פיצוי בסך 500 ש"ח בשל הפסד יום עבודה והוצאות משפט בסך 500 ש"ח. כן ביקשה כי בית המשפט יפסוק פיצוי לדוגמה, בהתאם לסמכותו לעשות כן לפי חוק הגנת הצרכן.
3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי קודם לקבלת כתב התביעה, לא קיבלה כל פניה מהתובעת, ולפיכך לא ניתנה לא הזדמנות לבחון את טענותיה של התובעת או לטפל בהן. הנתבעת טענה כי משרדי הנתבעת מצויים בראשון לציון, בכתובת המופיעה בכתב ההגנה, ואילו פניותיה של התובעת הנזכרות בתביעתה נשלחו אל מחסני הנתבעת באזור התעשייה בברקן. לפיכך נראה כי בשל טעות זו, לא טופלו פניותיה של הנתבעת על-ידי הגורמים המתאימים.
עוד טענה הנתבעת, כי לאחר שקיבלה לידיה את כתב התביעה, נעשה ניסיון לפנות אל התובעת מספר פעמים, כדי לבחון את טענותיה ולטפל בהן כנדרש, אך התובעת לא הסכימה לשתף פעולה עם נציגי הנתבעת.
באשר לטענות שעניינן פגמים במוצרים, טענה הנתבעת כי בעת הספקת הריהוט, הוא נבדק היטב על-ידי התובעת, אשר אישרה בחתימת ידה כי הריהוט שסופק לה התקבל לשביעות רצונה, כפי שאף עולה מ"טופס אספקת מוצר" שעליו חתומה התובעת (נספח א'). לפיכך, התובעת מנועה מלטעון שקיימים פגמים בפרטי הריהוט. עוד נטען, בהיעדר הוכחה לפגמים אלו, דינה של התביעה להידחות.
4. בדיון שהתקיים ביום 1.12.2008 נציג הנתבעת, מר יובל חן, סמנכ"ל השירות של הנתבעת, ביקש לבדוק את השולחן והכיסאות, והוסיף כי אם יימצא פגם באחד הכיסאות, הוא יוחלף. עוד הדגיש, כי הבדלי גוון בשולחן העשוי מעץ, אינם פגם בשולחן.
בעקבות דברי נציג הנתבעת, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט שלפיה נציג הנתבעת יבקר בביתה של התובעת ויבדוק אלו פגמים יש, אם בכלל, בריהוט. עוד הסכימו לנסות למצוא פתרון שיניח את דעת שני הצדדים.
בהחלטה שניתנה, נקבע כי ביקור של נציג מטעם הנתבעת בביתה של התובעת יערך לכל המאוחר עד יום 14.12.2008, ויתקיים בשעות אחר הצהריים ובתיאום עם התובעת. עוד נקבע, כי אם יגיעו הצדדים לידי הסכמה ויימצא פתרון לשביעות רצון הצדדים, תוגש על-כך הודעה מטעם הנתבעת, לכל המאוחר עד יום 22.1.2008. אם לא יימצא פתרון, או לא תוגש הודעה, כי אז תישמע התביעה ביום 23.2.2009.
5. התובעת לא הגישה כל הודעה לבית המשפט, והצדדים התייצבו לדיון במועד שנקבע כאמור.
בדיון זה טען נציג הנתבעת, מר חן, שמנהל הסניף של רשת הנתבעת בירושלים, מר אסי רפאלוב, ביקר בביתה של התובעת, ומצא שהריהוט תקין. למרות טענת התובעת שכיסא אחד פגום, היא לא מצאה את הכיסא הפגום בנוכחות מר רפאלוב. עוד טען, שמר רפאלוב ראה שהבדלי הגוון בשולחן נובעים מטבעו של העץ. יום לאחר הביקור, שוחח מר חן בטלפון עם מר עמי כהן, בנה של התובעת, אך מר כהן לא היה מוכן להגיע לשום פתרון מבלי שנציג הנתבעת יתחייב בפניו שהתובעת תקבל פיצוי כספי לרבות הוצאות המשפט. חרף הסכמתו של נציג הנתבעת לדון בנושא הפיצוי הכספי ואף לפצות בדרך כלשהי לאחר שיושלם נושא החלפת השולחן, לא הסכים מר כהן לשוחח עם נציג הנתבעת מבלי שהחלפת ריהוט תותנה גם בתשלום פיצוי.
בתגובה לכך אמר מר כהן, בנה של התובעת, כי נציג הנתבעת לא דייק. שכן נציג הנתבעת לא הסכים להחליף את השולחן, ואף אמר כי אינו מתחייב שבשולחן שיתקבל במקום זה שכבר סופק לא יימצא פגם. בעניין הפיצוי, הבהיר מר כהן, כי סיבת הגשת התביעה הייתה העובדה שהנתבעת לא השיבה לפניותיה של התובעת. מר כהן חזר על דרישת התובעת לבטל את העסקה ולקבל את הסכום ששולם עבור הריהוט לרבות פיצוי. בעניין הפגם בשולחן, הגיש מר כהן חוות-דעת (ת/1). כן הגיש תמונות שבהן ניתן לראות את הפגם בכסא (ת/3) וכן הגיש אישור לכך שהפניה אל הנתבעת אמנם נשלחה בדואר רשום (ת/2).
6. חוות הדעת שעליה ביקשה התובעת להסתמך (ת/1), נערכה על-ידי מר יהושע חדד העוסק שנים רבות בתחום של תכנון ועיצוב פנים ובמצע עבודות גימור עץ וריהוט. לפי האמור בה, מסגרת השולחן עשויה עץ מלא ושאר חלקיו, לרבות פלטת השולחן, עשויים מפורניר ופלטות מעובדות. מסקנתו היא כי במוצר המיוצר מעץ מלא עשוי להיות הבדל בגווני העץ, אשר נוצרים עם הזמן. לעומת זאת ברהיט המצופה בפורניר (קליפת עץ מלא המצפה את הרהיט), גוון הצבע נשמר ואינו משתנה. לפיכך, ומאחר שבשולחן ישנם הבדלי גוון, אזי מסקנתו היא שנפל פגם בייצור השולחן. לחוות הדעת צורפו תמונות של הבדלי הגוון שלכאורה קיימים בשולחן.
בתגובה לכך טען נציג הנתבעת כי על המוצר הופיע תג מחיר שבו נאמר במפורש שמסגרת השולחן מיוצרת מעץ בוק, ואילו פלטת השולחן מעץ לביד מצופה פורניר בוק (נ/1).
7. לאור האמור, נדון תחילה בשלוש טענותיה של התובעת.
א. בעניין טענותיה של התובעת כי לא זכתה למענה כלשהו מהנתבעת, אני סבורה כי אין מקום לקבל את טענות הנתבעת כי התובעת לא פנתה אל הכתובת הנכונה. הכתובת המופיעה בחשבונית שאותה קיבלה התובעת (צורף לכתב התביעה), כמו גם הכתובת המופיעה בטופס הספקת המוצר (צורף לכתב ההגנה), היא באזור התעשייה ברקן. מכאן שאך טבעי הוא, שהתובעת פנתה לכתובת זו, שהיא כתובתה היחידה של הנתבעת המופיעה במסמכים שניתנו על-ידה לתובעת. גם יש להניח כי עובדי הנתבעת במחסניה, באזור התעשייה ברקן, מודעים לצורך להפנות פניות המתקבלות שם אל הגורמים המתאימים.
ב. הפגם הנטען בכסא אמנם נראה בבירור בתמונות שהגישה התובעת (ת/3). הגם שאין מדובר בפגם חמור, ניתן להבחין בכך שציפוי גב הכסא אינו מתוח ונראה פגום.
ג. לעומת זאת, לא שוכנעתי כי אכן ישנו פגם בגווני צבעו של השולחן. התובעת ידעה מראש שהשולחן עשוי מעץ מלא ואילו פלטת השולחן מצופה בפורניר, כפי שעולה מתג המחיר שהוצמד לשולחן (נ/1). כאמור בחוות הדעת מטעם התובעת, וכידוע, במוצר המיוצר מעץ ישנם גוונים שונים. כך בייחוד בשולחן הנדון, שפלטת השולחן עשויה מרצועות פורניר הצמודות אחת לשנייה שגווניהם משתנים, כך שלסירוגין יש רצועה אחת כהה יותר וזו שאחריה בהירה יותר. מטבע הדברים, כפי שעולה בבירור מהתמונות שצורפו לחוות הדעת שהגישה התובעת, אין אחידות בגווני הרצועות. בנוסף לכך, מאחר שממילא יש שוני בגווני רצועות ציפוי הפורניר, גם יש שוני קל בינן לבין מסגרת השולחן העשויה מעץ מלא. מאחר שהגוונים של כל כל חלקי השולחן הנראים בתמונות - ציפוי פלטת השולחן ומסגרת השולחן - הם מאותה "משפחה" של צבעים, נראה שאין מדובר בשוני בגוונים שהוא מהווה פגם, אלא בשוני טבעי בגוונים, כפי שתוכנן וכפי שטבעי שיהיה.
8. לנוכח האמור, הגם שכאמור לא היה זה ראוי שהנתבעת לא תשיב לפניותיה של התובעת, בפועל לא הייתה לכך השלכה מעשית, מעבר לכך שיכול כי הפרשה כולה הייתה באה על פתרונה לפני זמן רב, ויכול שאף הייתה נמנעת הגשת התביעה.