מדינת ישראל נ' שרון דגני ואח'

1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא) בצ"א 24237-06-18 מיום 28.6.2018, בגדרה נקבע כי הדיון בבקשת המדינה להסרת אתר האינטרנט שבבעלותו של המשיב 1 (להלן: המשיב) בהתאם לסעיף 4 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 (להלן: החוק) יושהה לתקופה של שישה חודשים.

רקע

2. החוק הנדון, אשר נכנס לתוקפו ביום 27.9.2017, מעניק לשופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך, סמכויות לתת צווים המגבילים פעילות עבריינית באתרי אינטרנט (ראו: סעיפים 4-2 לחוק).

           סעיף 4 לחוק עוסק בסמכות ליתן צו הסרה של אתר אינטרנט, וקובע כלהלן:

"מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על הסרתו של האתר מהרשת, בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור".

           אחת מהעילות למתן צו הגבלת גישה הנזכרות בסעיף 2(א) לחוק היא כי הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה באמצעות פעילות האתר.

3. בענייננו, ביום 11.6.2018 הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 4 לחוק, בה ביקשה להורות על הסרת אתרי אינטרנט המפרסמים פרסומים בדבר מתן שירותי זנות של בגירים (להלן: אתרי האינטרנט), עבירה לפי סעיף 205ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כתובות האתרים פורטו בבקשה. הבקשה הוגשה נגד המשיב, בעל אתרי האינטרנט, ונגד ריהוסט בע"מ, היא המשיבה 2, ספקית שירותי האחסון של אתרי האינטרנט.

           יצוין כי בסמוך לפני הגשת הבקשה, נפתחה על-ידי משטרת ישראל חקירה פלילית נגד המשיב בגין חשד לפרסום מתן שירותי זנות באמצעות אתרי האינטרנט. חקירה זו הורחבה בגין חשד נוסף לביצוע עבירות כלכליות. במסגרת החקירה הפלילית נערך חיפש במשרדו של המשיב, ונתפסו בו תשעה מחשבים, טלפונים ניידים, מסמכים וחפצים נוספים. לפני מועד הדיון הוחזרו למשיב ארבעה מחשבים מתוך אלו שנתפסו, ולאחרונה הוחזר מחשב נוסף. בשלב זה נמצאת החקירה בעיצומה.