מדינת ישראל נ' רונאל פישר

           בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1. כתב האישום: פרטי 11 אישומים מכתב האישום הובאו בהרחבה בהחלטתי בבש"פ 4658/15 מיום 9.7.2015 ואיני רואה מקום לשוב ולפרטם במסגרת בקשה זו. אציין בקצרה כי המדובר באישומים לפיהם קשר המשיב קשר עם ערן מלכה, קצין חקירות בכיר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (להלן: עד המדינה מלכה או מלכה), במסגרתו העביר מלכה למשיב מידע פנימי של המשטרה. כתוצאה מכך נפגעו חקירות של המשטרה ויחידות אכיפה אחרות. בחלק מהמקרים, המשיב ומלכה הציגו מצג שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות המתנהלות נגדם, על מנת לקבל סכומי כסף גדולים אשר ישמשו את השניים לסייע לכאורה לאותם נחקרים. כתב האישום שנסקר בהרחבה בהחלטתי לעיל תוקן פעמיים ונוספו לו אישומים ועבירות נוספות, בהם מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ועבירות מס בכספי השוחד אותם קיבל המשיב במסגרת האישומים האחרים, לפי סעיפים 220(4), 220(1) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

2.  הליכי המעצר: עניינו של המבקש הובא פעמים מספר בפני בית משפט זה. פירוט ההליכים מצוי בהחלטות הארכת המעצר, ואביא כאן את תמציתם.

           עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, שהתקבלה לנוכח "מסוכנותו המיוחדת" של המשיב, והחשש כי שחרורו לחלופת מעצר יביא לשיבוש הליכי משפט. ערר שהוגש לבית משפט זה התקבל, והמעצר מאחורי סורג ובריח הומר במעצר בפיקוח אלקטרוני (החלטתי בבש"פ 4658/15 הנ"ל). ביום 27.12.2016 נעתר בית משפט זה לבקשה ראשונה מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 8619/16, השופט ס' ג'ובראן), וביום 27.2.2017 התקבלה הבקשה השנייה להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני (בש"פ 1697/17, השופטת ע' ברון). בקשה שלישית להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני הובאה בפני השופט נ' הנדל (בש"פ 3724/17), שם הוחלט בהחלטת ביניים מיום 11.5.2017 להאריך את מעצר המשיב עד ליום 12.6.2017, ובהחלטה משלימה הוארך מעצרו של המשיב ב-58 ימים נוספים החל מיום 13.6.2017.

           בבקשת הארכת המעצר האחרונה, שנדונה בפני השופט נ' הנדל, הוסבר שההליך העיקרי התעכב במשך כתשעה חודשים עקב שינויים בייצוגו של המבקש, וכי חל עיכוב נוסף עקב בקשה לעיון בחומר החקירה שהוגשה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: בקשת העיון), ושנכון למועד הגשת הבקשה טרם ניתנה בה תשובה. ניתנה החלטה להאריך את המעצר לזמן מוגבל שלאחריו תעדכן המדינה בהחלטת בית משפט קמא בבקשת העיון. הצדדים הודיעו כי הסכימו שבית משפט זה לא יתחשב בקצב התקדמות ההליך העיקרי כשיקול לעניין הארכת מעצרו של המשיב, ולפיכך בית המשפט בחן בהחלטתו אך את מסוכנותו. נקבע כי מסוכנות המשיב גבוהה, וכי קיים חשש שלא יכבד את הוראות הדין ביחס למשפטו. כאמור, המסקנה הייתה כי יש להורות על המשך מעצרו בפעם השלישית.

3. ההליך העיקרי: בין התאריכים 22.12.2016-27.2.2017 התקיימו 17 דיוני הוכחות, בהם העידה עדת מדינה, שני עדי תביעה נוספים והסתיימה חקירתו הראשית של עד המדינה מלכה. דיוני ההוכחות צפויים להמשיך רק ביום 6.9.2017, בתדירות של שני דיונים בשבוע. בראשית ההליך התעכבו הדיונים מסיבות של שינויים בייצוג המבקש כאמור. החל מיום 20.3.2017 מושהים דיוני ההוכחות על מנת לאפשר להגנה לעיין בחומרי החקירה, שעיקרם קבצי טלפון נייד של עד המדינה מלכה, וכן לצורך העברת חומרי חקירה נוספים. באי כוח המשיב ביקשו כי לא יימשכו דיוני ההוכחות, ובעיקרם חקירתו הנגדית של עד המדינה מלכה, עד שחומרי החקירה המדוברים יועברו לעיונם. ביום 13.6.2017 ניתנה החלטה על-ידי בית המשפט המחוזי בבקשת העיון בחומרי החקירה, המורה על העברת קבצי הטלפון פרט לחומרים שברור כי אינם רלוונטיים או שיש מניעה לאפשר עיון בהם נוכח חיסיון, טעמי צנעת הפרט או הגנה על עבודת המשטרה. ברם, גם לאחר החלטה זו, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים לגבי היקף העיון (בנושא זה תלוי ועומד במקביל ערר של המדינה, בש"פ 6071/17). המותב הדן בתיק העיקרי הציע ביום 29.6.2017 כי עד תחילת הפגרה יישמעו עדים אחרים פרט לעד המדינה מלכה, אך באי כוח המשיב דחו את ההצעה. להשלמת התמונה נציין כי בישיבה מיום 13.7.2017 נקבע כי מותב אחר ידון בעתירת המשיב לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

4. 4. הבקשה להארכת מעצר:המדינה טענה כי מסוכנות המשיב גבוהה ביותר כפי שנלמד מהעבירות המיוחסות לו, וכי אם ישוחרר עשוי המשיב לבצע עבירות נוספות, בדגש על עבירות של שיבוש הליכי משפט הנוגעות להליכים המתקיימים נגדו. נטען כי תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני משקפים איזון ראוי בין מכלול השיקולים בעניינו של המשיב. כן נטען כי על אף ההתעכבות בהעברת החומרים, הוצע לבאי כוח המשיב כי עד להשלמת העברת החומרים יישמעו עדים שעדויותיהם אינן תלויות בהעברה – הצעה שנדחתה על-ידם. המדינה הזכירה כי באי כוח המשיב הודיעו כי קצב ההתקדמות בהליך העיקרי לא יהווה שיקול המונע את המשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, הודעה עליה חזרו גם בדיון מיום 29.6.2017.

5. אקדים ואזכיר כי המשיב אינו שוהה במעצר מאחורי סורג ובריח, אלא במעצר בפיקוח אלקטרוני, והבקשה מוגשת לאחר שחלפו 18 החודשים שנקבעו בתיקון לסעיף 62 לחוק המעצרים. זו המסגרת הדיונית, ומאחר שהשיקולים הצריכים לעניין סעיף 62 לחוק ידועים ומוכרים לא אחזור עליהם. בתמצית,על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם מול מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם אם ישוחרר תוך התחשבות בקצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט.

6. בהחלטתי בבש"פ 4658/15 הנ"ל, עמדתי על כך שכתב האישום שלפנינו הוא ייחודי וכי בעקבות מעצרו של המשיב: