מדינת ישראל נ' ק'

רקע ותמצית האישום

1. הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי המפורט בכתב האישום בביצוע 2 עבירות לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

    

2. על פי המפורט בכתב האישום בשנת 1994 הקים נאשם 1 (להלן: "ק.") את חברת י. ק. נכסים והשקעות בע"מ ח.פ. XX (להלן: "חברת האם"), ומאז הקמתה החזיק ב- 100% מהון מניותיה. בשנת 1994 הוקמה חברת י. ק. 1994 בע"מ ח.פ. XXלהלן: "חברת הבת"). חברת האם החזיקה 99% מהון המניות של חברת הבת וק. החזיק ב-1% מהון המניות. הנאשם שימש כרואה חשבון של חברת האם וחברת הבת מאז הקמתן, והיה עורך את הדוחות האישיים של ק., והדוחות של חברת האם וחברת הבת לצורך הגשתם לרשות המסים.

    

3. לקראת סיומה של שנת 2009 חילקה חברת האם דיבידנד לק. בסכום שאינו פחות מ- 234,621 ₪ בדרך של הקטנת יתרות החובה שלו כלפיה. ביום 30.5.2012 רשם הנאשם פקודות יומן בחברות האם והבת שיוחסו ליום 31.12.2010, לפיהן חילקה חברת האם לק. דיבידנד בסך 700,000 ₪ שהתבטא בהקטנת יתרת החובה שלו לחברת הבת בסכום זה, והגדלת יתרת החובה של חברת האם לחברת הבת באותו סכום. הדיבידנדים שחילקה חברת האם לק. בשנים 2010-2009 היו חייבים במס בהתאם לסעיף 2(4) לפקודה. ק. והנאשם לא דיווחו על הדיבידנדים שקיבל ק. בשנים 2009 ו-2010 בדוחותיו האישיים של ק., וזאת ללא הצדק סביר. בעשותם כאמור מסרו ק. והנאשם ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין המשפיע על חיובו במס של ק..

    

   תסקיר שירות המבחן לעונש

4. בתסקיר שהתקבל פורטו נסיבות חייו של הנאשם, ובין היתר כי הנאשם בן 65, נשוי ואב ל-2 בנות, נעדר הרשעות קודמות ותיקי מב"ד פתוחים, שותף בגן אירועים שאינו פעיל בשל משבר הקורונה מזה כ-13 שנים, ועוסק כ- 32 שנה בראיית חשבון במשרד עצמאי אותו הוא מנהל. עוד פורט כי היה בעל מסעדה ומכבסה במשך השנים, ועבד כ-4 שנים כרואה חשבון שכיר לפני שפתח את משרדו כעצמאי. לשירות המבחן הוצגה המלצה מלקוחותיו של הנאשם לפיה פעל לאורך שנים ופועל גם כיום ללא דופי, ביושרה מקצועית, אכפתיות ואמינות. לדברי הנאשם הוא סובל מבעיות לב ונוטל טיפול תרופתי. הנאשם תיאר הכרות מוקדמת עם ק. מימי לימודיו באוניברסיטה וכי סיפק לו שירותי ראיית חשבון.

    

5. בהתייחסותו לביצוע העבירות, מסר הנאשם כי הגיש באיחור את דיווחים על הכנסות החברה בבעלותו של ק. בהתאם לבקשתו, ולא בדק בעצמו האם ק. שילם את המס כנדרש. לדבריו, עד לפני כשנתיים יכול היה בעל עסק למשוך כסף מהחברה ללא תשלום מס, ולשלם את המס בשלב מאוחר יותר כפי שעשה ק., הגם שבפועל לא שילם המס. לדבריו שגה לחשוב כי אין לדווח על הדיבידנדים בדו"ח האישי, טרם הסדרת תשלומם על ידי ק.. הנאשם שלל כוונה להעלים מס ומסר כי זו הייתה רשלנות מצדו שלא בדק האם נאשם 1 שילם את המס עבור הדיבידנדים.