מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירת גידול, ייצור, הכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים). בהתאם לעובדות האישום, שכר הנאשם דירה וביום 19.3.19 גידל בה 12 שתילי קנבוס במשקל כולל של 1387.17 גרם נטו. כן צוין בכתב האישום כי "באותו מעמד" החזיק הנאשם בדירה 249 גרם נטו של סם מסוג קנבוס, שהוא "תוצר של הגידול", וכן בכלים המשמשים לייצור הסמים ומשקל.

    

2. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום והנאשם הופנה לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו, זאת ללא הסכמה עונשית.

    

   תסקירי שירות המבחן

    

3. שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם, ומטעמים של צנעת הפרט לא אפרט יתר על המידה את הדברים (בהקשר זה ראו: ע"א 6356/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2021)). בתמצית ייאמר כי הנאשם נעדר עבר פלילי, רווק כבן 29 המתגורר בבית הוריו, אינו עובד כיום בין היתר בשל תאונת עבודה בעטיה נקבעה לו נכות צמיתה. הנאשם תאר כי מגיל 20 החל לצרוך קנביס וכי לפני כשנתיים קיבל אישור לצריכת קנביס רפואי בעקבות מצבו הרפואי. ביחס לביצוע העבירה, בתחילה הפגין הנאשם עמדות המצדדות בצריכת קנביס, התקשה לזהות קשיים שעמדו ברקע להתנהלותו ולא ראה צורך בעריכת שינוי כלשהו. עם זאת, מהתסקיר המשלים שהוגש עלה שהנאשם שיתף פעולה באופן חיובי וחשף את קשייו. צוין כי הנאשם השתלב בהליך שיקום תעסוקתי מטעם המוסד לביטוח לאומי והפרוגנוזה שהתקבלה ממנהלת תכנית השיקום הייתה חיובית. קצינת המבחן התרשמה שהנאשם עובר תהליך שינוי משמעותי, השתלב בצורה מיטבית בהליך השיקום התעסוקתי והוא מביע נכונות להמשיך בתהליך. לאור כך, סברה קצינת המבחן שהמשך ההליך יביא להפחתת הסיכון והמליצה להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 6 חודשים בשילוב צו של"צ. ביחס לאפשרות לביטול הרשעתו בדין צוין שלא תיגרם פגיעה קונקרטית בעטיה של הרשעה, אך קיימת אפשרות שהרשעה תגביל את אפשרויותיו התעסוקתיות.

    

   טיעוני הצדדים והראיות לעונש

    

4. ב"כ המאשימה טענה שבמעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלום הציבור ובריאותו וכי עבירת גידול סמים היא חלק בלתי נפרד משרשרת הפצת הסם. צוין כי מדובר בעבירה לה קדם תכנון מוקדם, הוגשה פסיקה ונטען שמתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל. ביחס לתסקיר נטען שאין בו כל אינדיקציה להליך שיקום ממשי המצדיק סטייה ממתחם הענישה וכי השיקום התעסוקתי אינו מעיד על שינוי וקבלת אחריות. ביחס לעונש הראוי שיש להטיל על הנאשם עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים לצד מאסר על תנאי, קנס, התחייבות ופסילת רישיון.