מדינת ישראל נ' פלוני

אומר כבר בפתח הדברים כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בשל קיום הסייג של זוטי דברים.

מבוא וטענות הצדדים

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי, לפי סעיף 7(א) ביחד עם 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

   לפי כתב האישום, בצהרי יום 10.10.17, נתפס על מנוע מזגן במרפסת ביתו של הנאשם, שתיל של סם מסוג קנבוס במשקל 5.04 גרם נטו.

2. בא כוח הנאשם טען כי עומדת לנאשם הגנת זוטי דברים ומכאן שיש לזכותו. לחלופין טען, כי לאור מכלול הנסיבות יש לסיים ההליך ללא הרשעה, לצד התחייבות בלבד.

   לטענת בא כוח הנאשם, המקרה דנן עומד בכל התנאים שנקבעו בפסיקה להגנת זוטי דברים: בנסיבות המקרה, אין אינטרס ציבורי בהמשך ההליך הפלילי. המדובר בעבירה של החזקת שתיל קנבוס במשקל של 5 גרם בלבד. למעשה מדובר בנבט בלבד שאינו מספיק להפקת סם. הנאשם גידל את השתיל באדנית ואין מדובר בגידול מקצועי. הנאשם החזיק בשתיל לצריכתו העצמית. יתר על כן, לנאשם יש רישיון לצריכת קנבוס רפואי במשקל 50 גרם, הנאשם סובל מנכות בשיעור של 85%, והוא מקבל קצבת ביטוח הלאומי. לנאשם גם אין עבר רלוונטי בעבירות סמים. יתר על כן, לאור הצעת החוק התלויה ועומדת, עבירות מעין אלו עתידות להפוך לעבירות קנס, ולא יוגשו עוד כתבי אישום בנסיבות דומות.

3. באת כוח התביעה טענה, לעומת זאת, כי לנאשם אמנם יוחסה עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בלבד, אולם בהחלטה על המשך ההליך הפלילי יש לבחון את מכלול הנסיבות. הנאשם מצא זרע קנבוס והחליט לגדלו, למרות שיש לו רישיון לקנבוס רפואי. מכאן, שניתן היה לייחס לנאשם עבירה של גידול סמים, אולם התביעה החליטה להקל עמו ולייחס לו צריכה עצמית בלבד. יתר על כן, הנאשם אינו מבין את הפסול שבמעשיו, וזו לא הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק. לטענתה, המדיניות החדשה של השר לביטחון פנים והצעת החוק, אינם רלוונטיים לגידול סמים, למרות שהנאשם הואשם בהחזקת סמים לצריכה עצמית בלבד.

    

   דיון והכרעה

4. לפי סעיף 34יז לחוק העונשין, שעננינו "זוטי דברים":

   "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך"

5. בבסיס סייג זוטי דברים עומד הרעיון של נטילת הפליליות ממעשה פעוט ערך בשל היעדר ענין ציבורי בהעמדה לדין. בנסיבות של קיום הסייג העבירה אמנם נעברה אולם הנזק הכרוך בה לענין הציבורי הוא כה פעוט עד שפליליות המעשה נעלמת (ע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, פ"ד ס(2) 120, 143 (2005) (להלן- "בעניין רמזורים"); ע"פ (חי') 25887-08-17 ליבני נ' מדינת ישראל (4.1.18); יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין, כרך ב', 953 (מהדורה שלישית, תשע"א)).