מדינת ישראל נ' פלוני

1. בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 29.12.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 612-10-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2. לא אשוב ואפרט את מכלול עובדות כתב האישום, כפי שאלו באו לידי ביטוי בהרחבה בהחלטות קודמות שניתנו על ידי בית משפט זה. אציין רק כי נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה ושיבוש הליכי משפט.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הוגשה בקשה לעוצרו עד תום ההליכים, אשר התקבלה. מאז ועד היום הוגשו שתי בקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, אליהן נעתר בית משפט זה.

4. בהחלטה האחרונה בנושא הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, אשר ניתנה ביום 26.9.2017, ציינה השופטת ד' ברק-ארז:

"העבירות המיוחסות למשיב מצדיקות מעצר עד תום ההליכים, ואין לומר שבשלב זה חל שינוי בנקודת האיזון בין זכותו של המשיב לחירות לבין ההצדקה להמשך המעצר, בהתחשב בהתקדמות שחלה בניהול המשפט (השוו: בש"פ 2174/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 10 (2.4.2017)). זאת ועוד, לא התרשמתי שהמשיב הצביע על נסיבות המלמדות כי חל שינוי בהערכת החשש הנוגע להימלטות מן הדין, שהוכר בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה. המשיב מואשם בעבירות חמורות במיוחד, ביניהן עבירה של שיבוש הליכי משפט, והעונש הצפוי לו אם יורשע בהן מעצים את החשש מפני הימלטות (בש"פ 5273/16 מדינת ישראל נ' אוזיפה, פסקה 19 (18.7.2016))" (בש"פ 7217/17, פסקה 11).

5. המבקשת טוענת בנימוקי הבקשה ובדברי באת כוחה בעל פה, כי עילת המעצר העיקרית עודנה נעוצה בחשש מהימלטותו של המשיב מן הדין. זאת, לאור העובדה שהמשיב מואשם בעבירת רצח, שבצידה עונש מאסר עולם חובה, וכן בהתחשב באזרחות הארגנטינאית בה מחזיק המשיב ובזיקתו למדינה זו, שבה הוא מנהל את עסקיו. בתוך כך הדגישה המבקשת כי ארגנטינה היא מדינה שעמה אין לישראל הסכם הסגרה.

6. עוד צוין בנימוקי הבקשה כי קיים קושי לתת במשיב את האמון הנדרש לשחרורו לחלופת מעצר או להשמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני, זאת לנוכח התנהגותו לאחר הירי, משנטל את האקדח ואת הטלפון הנייד שנשא עימו ועזב את מקום האירוע, ובהמשך אף העלימם; ועל פי תסקיר המעצר שנערך בעניינו, ממנו עולה כי לא מסר לשירות המבחן את הסיבות האמיתיות לאירוע המתואר בכתב האישום, אלא גרס כי מדובר ב"סכסוך על רקע תשלומים".

7. על האמור לעיל, הוסיפה וציינה המבקשת כי עד כה התקיימו 13 מועדי ישיבות הוכחות, וכי נקבעו מועדים נוספים אשר יהיה בהם סיפק כדי להביא לסיום את פרשת התביעה ולהתחיל בשמיעת ראיות ההגנה.

8. אומנם, בא כוח המשיב לא חלק על המסכת העובדתית שבליבת האירוע, שלפיה ירה המשיב למוות במנוח באמצעות שבעה כדורי אקדח. יחד עם זאת, נדרש בטיעוניו לקשיים הקיימים לשיטתו בהוכחת רכיבי עבירת הרצח המיוחסת למשיב. בכך, הרחיב מעבר למסגרת הנדרשת בטיעון בבקשה כזו שלפניי, והפליג אל מחוזות הראיות שבאו בפני בית המשפט קמא, ועל הפרשנות שיש ליתן לראיות אלו מנקודת מבטו.