מדינת ישראל נ' מרדכי אטיאס

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.7.2018 במ"ת 24112-02-18 (השופט י' טופף), במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני.

2. ביום 12.2.2018 הוגש נגד המשיב ואחרים כתב אישום המייחס לו עבירת פעילות במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מס והלבנת הון. לפי עובדות כתב האישום, המשיב שימש כמנהל בכיר יחסית כ"דרג שלישי" בהיררכיית ארגון הפשיעה. המשיב אירגן ופיקח על פעילותו הפלילית של הארגון לצורך קידום מטרותיו הפליליות, כפי שהוגדרו על ידי ראשי הארגון. בכתב האישום מתואר כי הארגון עסק בהפצת חשבוניות מס כוזבות בסך מאות מיליוני ש"ח באמצעות מספר חברות הפצה, אשר סכום המס הגלום בהן הוא מעל 70 מיליון ש"ח. במסגרת האמור הגישו הנאשמים דוחות כוזבים לשלטונות מס ערך מוסף שבגדרם ניכו שלא כדין מס תשומות בסכומים האמורים.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בכל הנוגע לביצוע עבירות המס והלבנת ההון לא חלקו הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטת בית משפט המחוזי מיום 16.7.2018, נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות כמיוחס בכתב האישום, לרבות הפעילות בארגון פשיעה. בנוסף, נקבע בהחלטה כי לאור היקף העבירות הכלכליות שבוצעו במסגרת הארגון באופן ממוסד ושיטתי, לאורך פרק זמן ממושך ותוך שימוש באמצעים מתוחכמים, מתקיימות בעניינו של המשיב עילות מעצר בשל מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי משפט והתחמקות מהליכי שפיטה.

4. בעניינו של המשיב הוגשו שני תסקירים. במסגרת התסקיר הראשון מיום 30.4.2018 צוין כי המשיב נשוי ואב לשלושה ילדים. נעדר עבר פלילי ושירת שירות צבאי מלא כלוחם. במרבית השנים עסק המשיב בתחום מכירת בשר, אך צבר חובות רבים והוא מצוי בהליך פשיטת רגל. המשיב תיאר בפני שירות המבחן אורח חיים נורמטיבי, אך לצד זאת קשר חברי קרוב מאד עם מי שמתוארים בכתב האישום כראשי הארגון. עוד צוין כי המשיב ביטא עמדות קורבניות ביחס למעצרו והציג עצמו באופן מגמתי תוך טשטוש מידע ביחס לדפוסי התנהלות וחשיבה בעיתיים. שירות המבחן העריך כי נשקף סיכון מהמשיב לאור קשיים ולחצים כלכליים עמם הוא מתמודד, נטייתו לפריצת גבולות החוק, ויכולתו להסתיר מבני משפחתו פרטים ביחס להתנהלותו הכלכלית וקשריו החברתיים.

באשר למפקחים המוצעים, בני משפחתו של המשיב, התרשם שירות המבחן כי הם מתקשים להתייחס לחלקים הבעייתיים בהתנהלות המשיב באופן ביקורתי, ולכן יתקשו להוות דמויות סמכותיות במצבי סיכון אפשריים. נוכח האמור, ובשל אופי האישומים המיוחסים למשיב, סבר שירות המבחן כי מעצר באיזוק אלקטרוני לא יסייע בהפחתת הסיכון הקיים, ועל כן לא המליץ לשחררו ממעצר מאחורי סורג ובריח. בתסקיר מיום 22.7.2018 לא שינה שירות המבחן המלצתו נוכח התרשמותו כי המפקחים הנוספים שהוצעו אשר אינם בני משפחתו אינם מעורים באורח חייו של המשיב, התקשו להתייחס באופן ביקורתי כלפי המשיב ויתקשו לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו.

5. בהחלטה מיום 31.7.2018 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני. בהחלטה צוין כי הגם ששירות המבחן הגיש תסקירים ממצים ויסודיים, בית המשפט מצא לנכון להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים המוצעים על מנת לבחון את התאמתם ומסוגלותם לשמש בתפקיד זה. בית המשפט עמד על כך כי חלק מהמפקחים שהוצעו, ביניהם אמו ורעייתו של המשיב, אינם מתאימים להשתלב במערך הפיקוח האנושי. עם זאת, התרשם בית המשפט כי בכוחם של מספר מפקחים להציב גבולות בפני המשיב ולוודא כי הוא מקיים את התנאים המגבילים, תוך התחייבות להודיע למשטרה כל אימת שיפר תנאים אלו.

עוד צוינו שיקולים נוספים אשר הנחו את בית המשפט בהחלטתו: למשיב לא מיוחסות עבירות אלימות כלשהן או שיבוש מהלכי משפט אלא עבירות כלכליות בלבד; המשיב נעדר הרשעות קודמות; המשיב עזב מיוזמתו את הארגון כ-10 חודשים עובר למעצרו; ראשי הארגון עצורים מזה זמן מה במדריד, והוגשה בקשה להסגרתם לישראל. בנסיבות אלו ולאור מבנה הארגון כפי שמתואר בכתב האישום, דומה כי הסיכוי להמשך פעילותו של הארגון כיום הינו אפסי; המשיב שוחרר בתנאים מגבילים ולאחר מכן נעצר מחדש נוכח התפתחויות בחקירה. בפרק הזה שבו שהה בתנאים מגבילים לא נטען להפרת התנאים, שיבוש חקירה או פעילות פלילית מצד המשיב; המשיב מצוי במעצר מאז 29.1.2018, והמשפט צפוי לארוך זמן רב שכן מדובר בתיק מורכב ומרובה נאשמים ועדים; משיבים אחרים בהליך זה שוחררו ממעצר בהסכמת המדינה, ביניהם כאלה שהייתה להם נגישות לכספים.

לבסוף, קבע בית המשפט כי בשים לב למצבו המשפחתי של המשיב ולנסיבות ביצוע העבירות, המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח אנושי צמוד ורציף בבית הוריו וכן הגבלות נוספות בכל הנוגע ליכולתו לתקשר מתוך מעצר הבית יביאו לכדי הפחתה משמעותית במסוכנות הנשקפת ממנו, תוך פגיעה מידתית ומופחתת בחירותו. נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, בטלפון או בכל אמצעי אחר, עם מי מהמעורבים בפרשה. כמו כן, נאסר על המשיב לעשות כל שימוש במחשב או בטלפון חכם.

6. על החלטה זו הגישה המדינה את הערר שלפני, במסגרתו טוענת המדינה כי עבירות כלכליות חמורות כגון אלה שבביצוען מואשם המשיב מעידות מטיבן על מסוכנות הנשקפת מהמבצע, בין היתר לנוכח התחכום הרב הכרוך בביצוען. לנוכח האמור, טוענת המדינה כי שגה בית המשפט בכך שקבע כי העובדה שעסקינן בארגון פשיעה שעסק בעבירות כלכליות (להבדיל מעבירות אלימות) היא שיקול שמטה את הכף אל עבר שחרורו של המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח אלא הדבר מצדיק דווקא המשך מעצרו של המשיב.

עוד נטען כי שגה בית המשפט בקביעתו כי המשיב עזב את ארגון הפשיעה כ-10 חודשים לפני מעצרו. נטען שלא הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי קיומן של ראיות לכאורה בנוגע לעבירות הכלכליות בהן הואשם המשיב לרבות לעניין המועדים בהם בוצעו, אשר כללו את עשרת החודשים שקדמו למעצרו של המשיב. כיוון שהנושא לא עמד במחלוקת ולא הוצגו ראיות בעניין, הרי שלבית המשפט לא היו הכלים לקבוע האם המשיב עזב מיוזמתו את הארגון כ-10 חודשים עובר למעצרו והאם הוא אכן חפץ לחדול מעשייה פלילית במסגרת הארגון ואם לאו. בפועל, חומרי החקירה ובהן האזנות סתר מצביעים על כך כי בין המשיב לראש הארגון התגלע סכסוך כספי שבעקבותיו תפס עד המדינה בפרשה את תפקידו הארגוני של המשיב, כשחרף זאת לא עזב המשיב את הארגון והמשיך פעילותו בו במהלך שנת 2017 ואף בחודש ינואר 2018.