מדינת ישראל נ' מ'

רקע עובדתי

1. כפי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 24.11.2017 בסמוך לשעה 15:30, בבית, תקף הנאשם את המתלוננת (לה היה נשוי אותה עת והתגורר עמה בקריית גת), בכך שסטר לה פעמיים על פנייה וחבט בה בבטנה.

2. כן נטען, כי בסמוך לכך, לאחר שהמתלוננת הזמינה משטרה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך ששפך עליה כוס ערק והתיז עליה מים מצינור.

3. הנאשם הודה במיוחס לו לעיל, ועל יסוד הודאתו הורשע בעבירה אחת של תקיפה סתם של בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

4. הצדדים לא הגיעו להסכמות עונשיות אך הוסכם כי עובר לטיעונים לעונש יופנה הנאשם לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו.

5. בעניינו של הנאשם התקבלו ארבעה תסקירים, ובסופם המלצה להימנע מהרשעתו של הנאשם לצד השתת ענישה בדמות צו של"צ וצו מבחן. מטעמים של צנעת הפרט לא אעלה עלי גזר הדין את כל המפורט בתסקירים האמורים, מלבד אותם נתונים הרלוונטיים לשאלת העונש, שאליהם אתייחס בהמשך.

    

   • טיעוני הצדדים (עיקרי הדברים)

6. באת כוח המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל וביקשה להשית על הנאשם עונש בטווח הבינוני של המתחם. אשר לשאלת ההרשעה, נטען כי משלא הוכחה פגיעה קונקרטית, אין מקום להורות על הימנעות מהרשעתו.

7. ההגנה חלקה על המתחם אותו הציגה המאשימה וסברה כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין מאסר מותנה (לצד צו של"צ וצו מבחן) לבין 8 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הפנתה ההגנה למאפייניו האישיים של הנאשם; לנסיבות חייו; לאמור בתסקירי שירות המבחן; ולעמדתה של המתלוננת. כן הוגשה אסופת מסמכים ובהם, מכתב מאת מעסיקתו של הנאשם (נ/1), תלוש משכורת (נ/2), תעודות רפואיות ומסמכים מצה"ל (נ/3) - ונטען כי הרשעתו בדין תוביל לפיטוריו ותפגע בסיכויי שיקומו. על כן, ובשים לב לכברת הדרך הטיפולית שעבר הנאשם, עתרה ההגנה להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם.