1. בפתח הדברים אציין, כמצוות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח  משולב], התשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, זאת משלא עלה בידי המאשימה להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירות הנ"ל.

2. ביום 22.3.16 הוגש נגד הנאשם כתב האישום בתיק זה, המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות בנשק (נשיאה והחזקה), עבירות לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא וסעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, וכן עבירה של היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום

3. על פי עובדות כתב האישום, בין הנאשם לבין ח. ס. המתגורר ב********* (להלן: המתלונן) קיים סכסוך קודם. ביום 5.3.16, סמוך לשעה 4:00, נפגשו המתלונן וחבריו-ת. ע. (להלן: ת.) ות. א. א.ה. (להלן: ת. ) באקראי עם הנאשם וחבריו סמוך ל"בורקס העגלה" בצומת קריית אתא (להלן: המקום). במקום התפתח עימות בין הנאשם וחבריו לבין המתלונן, ת. ות. . העימות הנ"ל הסתיים עם עזיבתם של המתלונן, ת. ות. את המקום לכיוון *********. בסעיף 3 לכתב האישום נטען, כי בהמשך לכך, סמוך לשעה 5:00, שהה המתלונן יחד עם ת. ות. , ב*********, סמוך לכניסה למאפיית "כארם חסן" (להלן: המאפייה). המתלונן עמד כשהוא נשען על רכבו של ת. מסוג מזדה, כשת. ות. ישבו ברכב. בסמוך, חנה רכבו של המתלונן, גם הוא מסוג מזדה.  עוד נטען כי על רקע הסכסוך ובהמשך לאמור לעיל, הגיע הנאשם, כשהוא נוהג ברכב מסוג סיאט "לאון קופרה" (להלן: רכב הסיאט), יחד עם אחרים ל********* לרחוב הסמוך למאפייה, כשהוא מחזיק ונושא כלי נשק טעון בכדורים (להלן: הנשק), ללא רשות על פי דין. הנאשם התקרב עם רכב הסיאט  למרחק של כ- 18 מטרים מהמתלונן, הוציא את הנשק מתוך הרכב, וירה לעברו של המתלונן כ- 9 כדורים, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, עפ"י הנטען, נפגע המתלונן בפלג גופו התחתון ונגרמו לו שני פצעי ירי בחלק האחורי של ירך ימין, שני פצעי ירי בחלק האחורי של ירך שמאל, פצע ירי באגן האחורי מימין. המתלונן הובהל לבית החולים ונזקק לטיפול רפואי ואשפוז. חלק מהכדורים שירה, כאמור, הנאשם פגע ברכב של ת. וברכב של המתלונן ונגרמו נזקים לשמשות הרכבים, וחלק פגע בחלונות המאפייה ובתריס הבית שמעל המאפייה.

תשובת הנאשם לכתב האישום וגדר המחלוקת

4. הנאשם מסר את תשובתו לכתב האישום בדיון בפניי ביום 23.6.16 וכפר במעשים שיוחסו לו. הנאשם טען, כי למתלונן סכסוכים עם אנשים רבים, ביניהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנאשם. הנאשם הבהיר בנקודה זו, כי  הוא אינו מודה בכך שדווקא בינו לבין המתלונן קיים סכסוך קודם, שכן הסכסוך התגלע, לטענתו, בין המתלונן לבין קרוביו של הנאשם. הנאשם אישר כי היה חלק מהאירוע שאירע בקרית אתא, כאמור בסעיף 2 לכתב האישום, תוך ששב והדגיש את טענתו הנ"ל לגבי המעורבים בסכסוך עם המתלונן. הנאשם הודה בעיקרי העובדות לגבי האירוע השני שאירע ב*********, בסמוך למאפיה, אולם ציין כי באירוע הנ"ל היו מעורבים שני אקדחים ושני יורים וכי לא ידוע מאיזה אקדח נפגע המתלונן, וכן ובעיקר- כפר במעורבותו באירוע השני. הנאשם טען בנקודה זו כי בעת הרלוונטית היה בביתו ב*** *****ולא ב*********. הנאשם אישר כי רכב הסיאט היה בחזקתו במועדים הנזכרים בכתב האישום, אך כפר שעשה בו את השימוש, המתואר מסעיף 4 לכתב האישום ואילך.

5. נוכח קו ההגנה הנ"ל של הנאשם, עולה השאלה- האם עלה בידי המאשימה להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם נהג ברכבו מסוג סיאט, כאמור בכתב האישום, לעיר ********* וביצע את העבירות המיוחסות לו? כאן אקדים אחרית לראשית ואציין, כי התשובה לשאלה הנ"ל היא שלילית, זאת כפי שיבואר ויפורט בהמשך.

גרסאותיו של המתלונן

6. המתלונן סיפר תחילה בעדותו בדבר האירוע הראשון שאירע בקרית אתא, לגביו אין חולק. לדבריו, לאחר הקטטה בקרית אתא, הוא וחבריו, ת. ות. , כמו גם הנאשם ואלו שהיו עמו, ברחו, זאת עובר להגעת המשטרה למקום. כך תיאר המתלונן בעדותו את המשך השתלשלות הדברים, כפי שמתועד בפרוטוקול הדיון:

"ש.       מה קרה אחר כך?