ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
70585-05-19
02/07/2020
|
בפני השופטת:
אליאנא דניאלי
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
מוניר דראושה
|
גזר דין |
ביום 04.01.2016 חרב עליה עולמה של משפחת א.. ו., אב המשפחה, יצא לעמל יומו בשעות הבוקר כמפעיל מנוף ובמסגרת עבודתו עלה לתקרה אשר כפי שיפורט להלן לא הייתה בטוחה לעליה עליה, נפל ומותו נגרם.
בפתח הדיון היום שמעתי את דבריה הכואבים של האלמנה אשר פירטה כיצד חרף חלוף השנים הכאב אינו מרפה ממנה ומשלוש הבנות אשר נאלצות לגדול ללא אב, ובהן צעירת הבנות אשר הייתה כבת שנתיים ימים בעת שאביה נהרג, והיא אינה זוכרת אותו.
תאונת העבודה במסגרתה מצא ו. את מותו, הפכה למרבה הצער לאחת מיני רבות בתופעה אשר כבר הוכרה כמכת מדינה, וחרף זאת כפי שיפורט בהמשך וכפי שעלה מטיעוני שני הצדדים בפניי, אינה נחקרת באופן מספק ואינה מביאה למרבה הצער להפסקת תאונות העבודה או למיצוי מספק של הדין עם מלוא המעורבים.
הנאשם שבפניי הודה בכתב האישום המתוקן כי שימש כמנהל עבודה מטעם חברה אשר הקימה בריכת מים. ביום 04.01.2016 הגיעו עובדי חברה אחרת ובה ו., על מנת להרכיב תקרה מעל הבריכה, כאשר שיטת העבודה הייתה כזו במסגרתה שהו שני עובדים על גבי התקרה המצויה 9 מטרים מעל הקרקע. תוך כדי הרכבת התקרה, נוצרו פתחים וחללים אשר לא גודרו מפני סכנת נפילה.
ו. עלה על התקרה ללא רתמות בטיחות, והנאשם אשר הבחין בו על התקרה לא ווידא שהוא ירד ממנה בצורה בטוחה. ו. החל לפסוע על התקרה, דרך באחד הפתחים אשר לא גודרו, ונפל אל מותו מגובה 9 מטרים.
הנאשם הודה במסגרת הסדר הטיעון כי בהיותו מנהל עבודה לא דאג שסביב פתחים בתקרה יותקן גידור נאות, הגם שידע כי ו. ועובדים נוספים דורכים על התקרה במסגרת עבודות ההרכבה, וכן הודה הנאשם כי לא נהג כפי שמנהל מן היישוב היה נוהג.
על רקע זה, הודה הנאשם בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי עניינו של הנאשם יופנה לקבלת תסקיר, וכי הצדדים יעתרו במשותף להפקדת פיצוי בסך 40,000 ש''ח לטובת אלמנתו של ו. עובר לטיעונים לעונש. כן הוסכם כי יוטל של''צ על הנאשם, כאשר המחלוקת עוסקת בשאלת הרשעתו של הנאשם, וכפועל יוצא מכך, בשאלת הטלתו של מאסר מותנה.
כאמור בראשית הדברים, התופעה של תאונות עבודה הפכה למכת מדינה המתבטאת גם בפסיקת בית המשפט העליון. ברע''פ 2327/19, בעניין אדוארדו, אשר עניינו היה הפרת צו בטיחות ולא עבירה של גרימת מוות ברשלנות, ציין בית המשפט העליון –
"למרבה הצער, למרות החשיפה הציבורית לתאונות הרבות בענף הבנייה ולתוצאות הטרגיות של תאונות אלה, עדיין יש המזלזלים בהנחיות הבטיחות, דבר הגובה מחיר רב בחיי אדם. בעודי כותב החלטה זו, דווח בערוצי החדשות על אסון נוסף בענף הבניה, ופורסם דבר קריסת מנוף באתר בניה אשר גבה את חייהם של 4 בני אדם. אין דוגמא מובהקת מכך לסיכון הגלום בתאונות הבנייה אף אם עדיין לא התבררו נסיבות התרחשות תאונה ספציפית זו. תאונות אלו, הגובות חיי אדם, אינן כורח המציאות או גזירה משמיים, והן ממחישות את הצורך להקפיד הקפדה יתרה על קוצו של יוד בכללי הבטיחות בענף הבניה, אשר נועדו לשמור על שלומם וביטחונם של העובדים בענף. ענישה הולמת ומרתיעה בשל הפרת כללי הבטיחות נחוצה לשם הגברת ההרתעה, ויש בה כדי לבטא את החומרה הרבה שיש לראות באי הציות לכללי הבטיחות בענף הבנייה".