ת"פ
בית משפט השלום טבריה
|
3027-02-08
23/03/2011
|
בפני השופט:
דורון פורת
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. א.א. דור מוסכים (1998) בע"מ 2. יהודה חמווי
|
גזר-דין |
גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן ובכתב האישום המצורף בתיק 3013-02-08. הנאשמים הורשעו בעבירות של אי התייצבות לחקירה (שני מקרים) עבירות על סעיף 117(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ז- 1975 ביחד עם סעיף 109(א)(3) לחוק הנ"ל; אי הגשה במועד של 62 דוחות שיש להגישם, 62 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן:"חוק מס ערך מוסף") יחד עם סעיף 67(א) לחוק מס ערך מוסף בצירוף תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן:"תקנות מס ערך מוסף").
נאשמות מס' 1 ו- 3 הן חברות בע"מ, אשר הפעילו מוסך ובשל כך הן "עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף. נאשם 2 (להלן:"הנאשם") היה בכל הזמנים מנהל פעיל של הנאשמות 1,3.
עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתבי האישום המתוקנים. בקליפת האגוז יאמר, כי הנאשמים לא הגישו 66 דוחות במועדים שונים בין השנים 2005 עד שנת 2010.
הנאשמים היו חייבים להגיש דוחות במועד ובדרך שנקבעה בחוק מס ערך מוסף ובתקנות מס ערך מוסף.
טיעונים לעונש מטעם הצדדים :
טיעונים לעונש מטעם התביעה:
התביעה הדגישה, כי העבירות נעברו לאורך זמן.
התביעה טענה, כי קרן החוב עומדת על סך 187,000 ₪ לערך, והחוב המשוערך עומד על יותר מחצי מיליון ₪. חוב זה הוא בגין הסדר אליו הגיעו הנאשמים והשקים בגינו חוללו.
הנאשמים קיבלו אין סוף דחיות להסרת המחדלים ובפועל שלמו כ - 44,000 ₪, כאשר חלקו הארי של החוב טרם סולק.
התביעה עתרה להחמיר עם הנאשמים וטענה כי אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בהתנהגות שיטתית לאורך שנים ויש להתחשב בהיקף המס שלא סולק.
התביעה עתרה להטיל על נאשמות 1,3 קנס כספי ועל נאשם 2 להטיל עונש של קנס כספי, מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות, ומאסר על תנאי.
התביעה ציינה כי התיקים עדיין פתוחים במע"מ, בשל החובות שלא סולקו. הנאשמים מכרו את המוסך.
טיעונים לעונש מטעם ההגנה:
הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם מס' 2, היות כבן 46, נשוי ואב לשלושה קטינים.
הסנגור טען כי הנאשם ניהל את המוסך של אביו המנוח וכי העבירות בוצעו על רקע של כשלון כלכלי של המוסך, אשר גרר את הנאשם מס' 2 לקריסה כלכלית.
הנאשם מס' 2 סובל ממשבר רגשי בעקבות מוות אביו, ניסה להפעיל את המוסך, אך בסופו של דבר המוסך ונכס המקרקעין שהמוסך בנוי עליו, נמכרו בהליך של כינוס נכסים.
הסנגור ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם מס' 2 ובני משפחתו, אשר פונו מביתם אשר נמכר בעקבות ההסתבכות הכלכלית.
הסנגור טען כי בהתאם לחוות דעת פסיכיאטרית הנאשם מס' 2 כשיר לעמוד לדין, אך הנאשם מצוי בדיכאון תגובתי קשה, לאור המצב אליו נקלע ולנוכח פטירת אביו.