מדינת ישראל נ' שרנופולסקי

החלטה

המשיב עצור למן 12/2/12 ומאז הוארך מעצרו מספר פעמים. נכון לעת הזו, כולל תיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע עבירות אלימות כלפי בת-זוגו, ובכלל זה משיכת שערות ובעיטות, השלכת אבוקדו שפגע בה, והצתת כרית והשלכתה דרך החלון לעבר החדר שבו שהתה המתלוננת. באותן הנסיבות אף איים לכאורה על המתלוננת שאם תתלונן במשטרה – יהרוג אותה.

במהלך הדיון לפנַי אישר בא-כוח העוררת, כי חקירתו של המשיב למעשה הושלמה. בנסיבות אלה, הוגשה היום לבית-משפט השלום בקשת מעצר נוספת שאליה צורפה הצהרת תובע כמשמעה בסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), שבה הוצהר בין היתר, כי לאחר עיון בחומר החקירה עומדת התביעה להגיש נגד המשיב כתב-אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים, ולפיכך עותרת התביעה להארכת מעצרו של המשיב במספר ימים לצורך הגשת כתב-אישום בתוך תקופת מעצרו. דא עקא, ועל-אף שהארכת המעצר האחרונה של המשיב, שהייתה הרביעית במספר, הייתה עד היום בשעה 12:00, לא הובא המשיב לבית-המשפט במועד. כפי הנחזה מפרוטוקול בית-משפט קמא מהיום, בשעה 13:00 פקעה סבלנותו של בית-משפט קמא והוא נעתר לבקשתו של בא-כוח המשיב לשחררוֹ. בית-משפט קמא ציין, כי "לכאורה מדובר בתיק חמור ביותר. מדובר באדם הפוגע בבת זוגו, מאיים עליה איומים קשים, מפר צווים וכן הלאה והלאה". עם זאת, הדגיש בית-משפט קמא כי טיפול המשטרה בתיק הִנו "תמוה", שכן כבר בהחלטה קודמת מיום 20/2/12 עמד בית-המשפט על כך שהמשטרה לא עמדה בכל משימות החקירה שנותרו בתיק, ועתה הוסיפה והתרשלה בהבאתו של המשיב לבית-המשפט. בנסיבות אלו, הורה בית-משפט קמא, כאמור, על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים וביניהם מתן ערבויות, הפקדת מזומן בסך 3,000 ₪ ואיסור על המשיב להתקרב למתלוננת או ליצור איתה קשר ישיר או עקיף עד ליום 7/3/12. העוררת לא השלימה עם ההחלטה והגישה את הערר שלפנַי.

ניתן בהחלט להבין את תרעומתו של בית-משפט קמא, זאת לאחר שהאיחור בהבאתו של המשיב לבית-המשפט היום היווה חוליה נוספת בהתנהלות נרפית במשהו של המשטרה. יחד עם זאת, יש לציין כי בסופו של דבר הובא המשיב לבית-המשפט זמן לא רב לאחר מתן החלטתו של בית-המשפט. ועיקרם של דברים: את מחדליה של העוררת ואת הפגיעה בחירותו של המשיב עקב הבאתו באיחור לבית-המשפט, יש לאזן עם מכלול הנתונים הצריכים לעניין, וביניהם הצורך להגן על המתלוננת והעובדה כי מדובר בעבירות חמורות לכאורה, המסכנות באופן מוחשי את שלומה. לכך יש להוסיף, כי המשיב נושא על שכמו עבר פלילי בעבירות אלימות ואף תלויים ועומדים לחובתו מאסרים על-תנאי בני-הפעלה.

בהתחשב במכלול הנתונים, נראה כי הפיתרון הראוי המאזן בין כל השיקולים הצריכים לעניין, הִנו קיצורהּ של תקופת המעצר, מצד אחד, ופסיקת הוצאות לזכותו של המשיב, מצד שני.

הערר מתקבל אפוא במובן זה שמעצרוֹ של המשיב מוארך עד ליום 24/2/12 בשעה 12:00.

העוררת תשלם למשיב הוצאות בסך של 2,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ב, 22/02/2012 במעמד הנוכחים.

יצחק ענבר, שופט