מדינת ישראל נ' שלאלפה ואח'

החלטה

לגבי המשיבה

1.המשיבה נעצרה שלשלום אחה"צ בחשד כי ביחד עם שני בניה תקפה פקח של העיריה בשוק ברמלה.

2.המשטרה מבקשת להאריך את מעצרה עד מחרתיים לביצוע פעולות חקירה שפורטו במסמך החסוי במ/1.

3.הסנגור טען טענה מקדמית: כי המשיבה הובאה לביהמ"ש לאחר שחלפו למעלה מ- 4 שעות מצאת השבת, כלומר – הובאה לביהמ"ש לאחר שפקע תוקף מעצרה, וכשהיא מוחזקת למעשה במעצר שלא כחוק.

משך האיחור הוא כדקה או מעט יותר, אך לא מעבר לדקות ספורות. למרות זאת, טוען הסנגור כי המדינה לא עמדה בהוראת סעיף 29 (ד) לחוק המעצרים, ומשפקע צו המעצר – אין מה להאריך ויש לשחרר את המשיבה.

4.לנציגת המשטרה לא היה מענה לענין האחור, אשר אינו בידיה. הבאת העצירים נעשית כידוע על ידי שב"ס. נציגת המשטרה נמצאת בביהמ"ש כבר החל מהשעה 20:00, ווודאי שאין לה שליטה בסדרי הובלת העצירים על ידי שב"ס.

גם המשטרה וגם שב"ס (וגם ביהמ"ש) הם זרועות של המדינה ומחוייבים כמובן לקיים את הוראות החוק כלשונן.

נציגת המשטרה ביקשה להתחשב בחומרת העבירה ומצב הדברים כעולה מתיק החקירה, אולם, טיעון זה אינו יכול לעמוד כנגד אי העמידה בהוראות החוק בדבר תוקף צו המעצר.

5.נכון כי העובדה שמדובר במספר דקות של איחור יוצרת תחושה בלתי נוחה, אך בהעדר מענה משפטי למצב של אי קיום הוראות החוק, איני רואה מנוס אלא לקבל את טענת הסנגור.

למותר לומר כי כל הגורמים שפועלים מטעם המדינה, לרבות שב"ס, צריכים להיות מודעים למגבלות החוק ולהתארגן כך שביהמ"ש יוכל לשקול בקשות להארכת מעצר לגופן ולהמנע מיצירת מצב דברים שבו צו המעצר פקע.

6.אני מורה לשחרר את המשיבה לאחר שתחתום ערבות עצמית ע"ס 3,000 ₪ להבטחת התייצבותה במשטרה להמשך החקירה, ובביהמ"ש, אם יוגש נגדה כתב אישום.

ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.

יעל קלוגמן, שופטת