מדינת ישראל נ' שכטר

פסק דין

מצאתי לזכות את הנאשם מכתב האישום וזאת מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 14.07.09 בשעה 17.30 או בסמוך ברחוב השקמה 22 בת ים, נהג הנאשם את רכבו לאחור שעה שנכנס לחנות, ופגע ברכב חונה מאחור. כתוצאה מהתאונה ניזוק הרכב החונה. זאת בניגוד לתקנה 45 (1) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961. וסעיף 38 (2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

המחלוקת בתיק זה היא אחת האם אירעה תאונת דרכים אם לאו?

על פי כתב האישום בתאונה שאירעה נגרם נזק. הראיות שהובאו לבית המשפט בעניין הנזק היו כדלקמן:

עדותו של סרגיי קוניקוב (בעל הרכב הנפגע) : עמ' 5 שורה 6 לפרוטוקול.

"באותו זמן שני שכנים , אחד אמר לו תזהר כשאתה נכנס אחורה, הוא המשיך למרות זאת נגע באוטו שלי . התיישר צמוד למדרכה יצא מהאוטו אמרתי לו אתה פגעת באוטו שלי ותן לי את פרטי הביטוח הוא לא רצה (מראה תנועה עם היד של שלום) ואמר כמה משפטים לא יפים. והלך. "

בהמשך טען: עמ' 6 שורה 6

"ש.       למה כן הגשת את הערעור?

ת.        כי היה נזק לאוטו קיבלתי הצעת מחיר והגשתי אותה למשטרה. "

בהמשך: עמ' 7 שורה 17.

"ת.        הלכתי למוסך ששלחה אותי חברת הביטוח, וקיבלתי את הצעת המחיר, אחרי זה לא הלכתי לתקן כי אני עובד ולא היה לי זמן לתקן את זה מכרתי את האוטו.

ש.       מהו סכום התיקון?

ת.        2,300 ₪. "

בחקירה נגדית טען העד עמ' 7 שורה 27.

"ש.       תמונות של הנזק יש?

ת.        לא.

ש.       לא צילמת?

ת.        לא. הייתי עצבני באותו רגע.