גזר דין
הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירות אלימות פיזית וכלפי חפצים, לרבות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ונסיון לגרימת חבלה חמורה, בנהיגה בזמן פסילה, בעבירות רכוש ובעבירות על חוק כרטיסי חיוב, אליבא לעובדות שלושת התיקים המצורפים.
מהבחינה הכרונולוגית, באוגוסט 2011 מצאה חברתו, קטינה באותם הימים, כרטיס חיוב והשניים עשו בו שימוש בצוותא וניסו לעשות שימושים נוספים אך כשלו. סך השימוש בכרטיס עמד על 684 ₪ (ת"פ 49524-11-11). בספטמבר אותה שנה החזיק ברכבו ובביתו מקדחות, משחזת ומברגה חשמלית, החשודים כגנובים (ת"פ 30780-12-11). בתיק העיקרי, בפברואר 2012, על רקע סכסוך של מה בכך עם נהג אוטובוס שניסה לצאת מהתחנה המרכזית אך הופרע ע"י רכב הנאשם, שבר הנאשם את מראת הצד באוטובוס, ניפץ את שמשת החלון הקדמי וכשניסה לעזוב את המקום עם רכבו ונחסם ע"י נהג האוטובוס ואחראי המשמרת דחפם קלות עם הרכב, לחץ על דוושת הגז, החל בנסיעה מהירה ונמלט מהמקום. כתוצאה נפל נהג האוטובוס, נחבל בירך ואושפז למשך יממה בביה"ח. כל זאת ביצע הנאשם בהיותו נוהג בזמן פסילה (ת"פ 17399-03-12).
הנאשם בחור צעיר, יליד 1992, כבן 19.5. אין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, לא במישור הפלילי ולא במישור התעבורתי. לחובתו הרשעה בגין החזקת סכין והפרת הוראה חוקית בשתי הזדמנויות, מהשנים 2009 ו - 2010, וכן רישום ללא הרשעה, בגין החזקת סכין, משנת 2008. שני הרישומים מבימ"ש לנוער. הוציא רשיון נהיגה לרכב ביולי 2010. מאפריל 2011 צבר לחובתו 6 הרשעות קודמות, מרביתן בגין ברירות משפט.
נסיבותיו האישיות המורכבות נסקרו ע"י שרות המבחן. בן לאב ערבי מוסלמי ולאם יהודיה, אשר התגרשו לפני כעשור, על רקע בעייתי. האם, אשר סובלת מבעיות בריאות שונות, ערכה לאורך השנים מאמצים לכוונו לאפיקים חיוביים, אולם, התקשתה להציב לו גבולות. מגיל צעיר חבר לחברה שולית והחל לצרוך אלכוהול וסמים, אשר, להערכת שרות המבחן, נושאים אופי התמכרותי. ולמרות זאת שלל נזקקות טיפולית.
באשר לעבירות, אף כי הודה, התקשה לשאת באחריות למעשיו, צמצם וטשטש מהחומרה, ללא יכולת לאמפתיה. שרות המבחן התרשם ממצב קשה, תוך שהוערך כי קיים סיכון ממשי להישנות עבירות נוספות בעתיד והעמקת דפוסיו העברייניים.
נוכח כן, תוך הדגשת החומרה והסיכון במצבו עתרה ב"כ המאשימה לאימוץ הרף העליון עפ"י ההסדר, הכולל 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פסילה ופיצוי משמעותי למתלוננים בתיק העיקרי.
מנגד התמקד בא כוחו בנסיבותיו האישיות המיוחדות, כמי שגדל לאם יהודיה ואב ערבי, על כל הקושי הכרוך בכך. ציין את הסיבות לאי גיוסו לצבא, בשונה מאחיו הצעיר. הבהיר כי אלמלא מעצרו עתירת המאשימה היתה שונה. עמד על הודיה בהזדמנות הראשונה, על חסכון בזמן ובהעדת עדים. על המצוקה שהינה מנת חלקו במעצר, לראשונה חייו. עתר לאימוץ ההסדר על הרף התחתון, קרי, 7 חודשי מאסר, על מנת לאפשר את חזרתו הביתה, במטרה לשלבו בטיפול.
אמו ציינה שהפרידה מאביו השפיעה עליו לרעה. מסרה שפנתה לרשויות הרווחה על מנת שיסייעו לאחר השחרור וביקשה ליתן לו הזדמנות.
הנאשם הביע את צערו.
המעשים בהם כשל לצד התרשמות שרות המבחן מהסיכון במצבו מחייבים את אימוץ ההסדר על הרף העליון שבו, שאף הוא מקל עמו עד מאוד, נוכח הדפוסים העבריינים וההתמכרותיים אותם סיגל לעצמו. ואם בכל זאת לא אמצה עמו את מלוא חומרת הדין, והקל, ולו במעט, הרי זאת על שום גילו הצעיר, ההודיה, החסכון בהעדת העדים, העובדה שזה לו מאסרו הראשון, בתקוה כי יעלה בידי אמו לגייסו להליך טיפולי, הליך לו זקוק עד מאוד, ואשר לא היה מעוניין להשתלב בו בחסות שרות המבחן.
אשר על כן, הנני דנה הנאשם לעונשים הבאים:
הנני דנה הנאשם ל - 21 חודשי מאסר, מתוכם 11 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.
הנני דנה הנאשם ל - 6 חודשי מאסר אותם ירצה באם תוך 3 שנים יעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון, למעט החזקת נכס חשוד כגנוב, או יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
הנני דנה הנאשם לחודש מאסר אותו ירצה באם תוך 3 שנים יעבור עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב.
המאסר החל מיום המעצר - 26.2.12.
הנני פוסלת הנאשם מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה למשך שנה, נוכח הסיכון העולה מאופן נהיגתו לחיי אדם ומשנהג ברכב בזמן הפסילה.
הנאשם יפצה את נהג האוטובוס, המתלונן, בסך של 3000 ₪ ואת אחראי המשמרת, מתלונן 2, בסך של 500 ₪.
הפיצוי ישולם ב - 7 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון תוך 60 יום מיום שחרורו מהמאסר. עם שחרורו יתייצב במזכירות ביהמ"ש לקבלת שוברי התשלום.
ב"כ המאשימה תודיע למתלוננים שנפסק פיצוי לזכותם.