מדינת ישראל נ' קסוס(עציר) ואח'

החלטה – משיב 2

1.בהמשך להחלטתי מיום 15.9.10 החלטתי לעצור את שלושת המשיבים האחרים עד תום ההליכים ובנוגע למשיב זה קבעתי כי הראיות נגדו אינן כה חזקות עד כדי שלילת אפשרות שחרורו למעצר והוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו ולהגישו לישיבת היום.

2.קצין המבחן בחן אפשרות שחורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אמו כאשר לצורך כך ראיין הן את המשיב, הן את אמו והן את אחותו. בנוגע למשיב התרשם קצין המבחן כי יש אפשרות לשקול שחרורו לחלופת מעצר הכוללת רמה נדרשת של פיקוח ודיווח וזאת לצד שלובו בקבוצה טיפולית של עצורי בית לצורך עבודה על גבולות התנהגותיים ברורים אצלו. קצין המבחן ראיית גם את אחותו של המשיב כאמור והוא התרשם שהמדובר באישה אחראית ורצינית המכירה את משמעות הפיקוח על אחיה ומוכנה לכך. בנוגע לאמו של המשיב, התרשם קצין המבחן שהיא מתקשה להציב לבנה גבולות ברורים ולמנוע ממנו להסתבך בפלילים. על כן עלה ספק בליבו של קצין המבחן בנוגע ליכולתה של האם לעמוד במשימת הפיקוח על בנה.

בשל כך המליץ קצין המבחן על הוספת אלמנט של אזיק אלקטרוני לשם תמיכה בפיקוח האנושי הלא מספק וכוונתו לאם.

3.ב"כ המבקשת חזר לע בקשתו להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים תוך שהדגיש את אופי העבירה המיוחסת לו, את שותפותו יחד עם שלושה אחרים בבחינת מבצעים בצוותא, את עברו הפלילי הכולל הרשעות רבות עוד מגיל 18 ועד היום.

ב"כ המבקשת ביקש שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן וביקש שלא לסמוך על המפקחות שהוצעו ואף לא על המשיב.

4.ב"כ המשיב הפנה להחלטתי מיום 15.9.10 בה קבעתי כי עוצמת הראיות מצדיקה שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בנוגע לאם, טען ב"כ המשיב שאמנם היא לא זכרה כי בעברה הרשעה אחת אך ביקש שלא ליתן לכך חשיבות.

5.בהחלטתי הקודמת קבעתי כאמור כי הראיות נגד המשיב אינן חזקות, דבר המצדיק שחרורו לחלופת מעצר.

השאלה שעלי לבחון היום היא האם ניתן לסמוך על המשיב שיקיים תנאי שחרור והאם יעמוד בתנאים אלה והשאלה האחרת היא האם חלופת המעצר שהוצעה היא חלופה ראויה והאם ניתן לסמוך על המפקחים שיקיימו עבודתם נאמנה.

בנוגע לשאלה הראשונה – הגעתי למסקנה שניתן לסמוך על המשיב שיקיים תנאי שחרור. שמעתי את המשיב והתרשמתי שאכן מתכוון הוא לקיים את תנאי שחרורו ולא להפרם.

אציין כבר עתה כי אלמלא חולשת הראיות לא הייתי מבדיל בין משיב זה ובין יתר המשיבים ואולם, החולשה האמורה מצדיקה אבחנה בין המשיבים.

בנוגע לאחותו של המשיב – התרשמתי שהיא אכן מסוגלת לפקח על אחיה ולדווח דיווח אמת למשטרת ישראל באם יפר את תנאי שחרורו.

בנוגע לאמו של המשיב – לא התרשמתי שהיא מסוגלת לפקח על בנה. האם טענה תחילה שהיא לא הורשעה בעברה ולאחר עקשנותו של ב"כ המבקשת היא נזכרה שאכן הופיעה בבית המשפט אך לא זכרה את העבירה שיוחסה לה ובה הורשעה. שותף אני להתרשמותו של קצין המבחן שלא ניתן לסמוך על האם, לא ככזו המסוגלת לפקח על הבן ולא ככזו המסוגלת לדווח למשטרה על כל הפרה מצידו.

6.מאחר ושירות המבחן המליץ להתקין איזוק אלקטרוני על גופו של המשיב וכן בדירת אמו, הגעתי למסקנה שהתקנת איזוק מעין זה, בצירוף פיקוח מצידה של אחותו עונים על שתי הדרישות כפי שכתבתי בתחילת החלטה זו.

על אף שקבעתי שהאם אינה מסוגלת לפקח ולדווח, הרי שאוסיף את שמה כתוספת לפיקוח של האחות ושל האיזוק האלקטרוני וזאת בכדי להימנע ממצב שהאחות נמצאת בעבודה ואין פיקוח אנושי על המשיב.

7.סוף דבר, אני מחליט לשחרר את המשיב בתנאים אלה:

א.המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלאים בבית אמו ברח' יבנה 13 א', חיפה וזאת עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב.אמו של המשיב ואחותו יפקחו עליו לסירוגין במשך כל זמן שהותו במעצר בית ואני אוסר על אחת מהן לעזוב את הבית כל עוד האחרת לא נמצאת בתוכו.

ג.כל אחת מהן תחתום על ערבות כספית בסך 5,000 ₪ הן למילוי התחייבותן לפקח על המשיב ולדווח למשטרה על כל הפרה מצידו והן להבטחת כל יתר תנאי השחרור.

ד.המשיב יפקיד במזומן ו/או בערבות בנקאית סך של 5,000 ₪ להבטחת תנאי שחרורו.