החלטה
עניינה של המשיבה שבפניי סבוך הוא עד מאוד. במהלך השנים האחרונות התנהלו הליכים רבים בענייניה ושרובם ככולם זהים מבחינת התהליכים אותם עברה והבדיקות אליהן נשלחה.
בהליך שבפניי נשלחה המשיבה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. חוות הדעת שהוגשה לתיק בית המשפט סוקרת את עברה הפסיכיאטרי ומציינת כי המשיבה מוכרת למערכת הפסיכיאטרית מאשפוזים רבים ונשנים בבתי החולים הפסיכיאטריים: גהה, אברבנאל ובאר יעקב. הפסיכיאטר המחוזי מציין כי המשיבה סובלת מתובנה לקויה ושיפוט פגום וכי אובחנה מאז היותה נערה כסובלת ממחלת נפש ופיגור שכלי.
הפסיכיאטר המחוזי מציין כי לפני כשנתיים הוחלט על צו אשפוז בעניינה של המשיבה, וזאת למרות שלא אובחנה כחולת נפש אלא כלוקה בפיגור שכלי עם הפרעות התנהגות קשות, ולמרות זאת בית המשפט החליט על צו אשפוז, ובתוקף צו זה אושפזה במשך שנה וחצי בבית החולים "נווה יעקב", שם אובחנה וטופלה כחולת נפש.
הפסיכיאטר המחוזי מציין כי בסיכום המחלה מתואר שיפור הדרגתי תחת טיפול אנטיפסיכוטית ממושך.
בסופו של הדיון בעניינה של המשיבה, מציין הפסיכיאטר המחוזי כי מפאת פיגור שכלי ופגיעה משמעותית בשיפוט, המשיבה אינה כשירה לעמוד לדין. וכי מעשיה גם אם אינם מהווים פועל יוצא ממחלת הנפש, הרי שהתנהגותה חסרת השיפוט מאפיינת את מצבה הנפשי לאורך שנים..
לפיכך ממליץ הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזה של המשיבה במחלקה לתחלואה כפולה בבית החולים "נוה יעקב".
ב"כ המבקשת עותרת לקבלת חוות דעת של ועדת האבחון בעניינה של המשיבה, שכן לדבריה מחוות הדעת הפסיכיאטרית לא עולה כי המשיבה לוקה במחלת נפש כמשמעותה בחוק.
ב"כ המשיבה הציג בפני בית המשפט ממצאיהם של הליכים קודמים שהתקיימו בענינה של המבקשת בשנת 2008 ובשנת 2009 ובמהלכם נשלחה המבקשת גם לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית וגם לקבלת חוות דעת של ועדת האבחון והתוצאות היו זהות. מחד, חוות הדעת הפסיכיאטריות תלו התנהגותה בפיגור, ווועדות האבחון, תלו התנהגותה במחלת הנפש.
משכך, נשלחה המשיבה לועדה בין משרדית, המשותפת לשירותי בריאותי הנפש ולמשרד הבריאות.
מחוות דעת של הועדה הבין משרדית שניתנה בשנת 2009 עולה כי ניתנו מס' רב של חוות דעת בעניינה של המשיבה שעוררו מחלוקות בנוגע למצבה ויש בהם להעיד על מורכבותו של מקרה זה ועל העובדה כי התסמינים שמגלה המשיבה אינם מוסברים בצורה טובה על ידי אף אחת מההפרעות הפסיכיאטריות הרגילות מחד, ומאידך, הלקות ממנה סובלת בתחום השכלי, אינה מהווה הסבר מניח את הדעת להתנהגותה חסרת השיפוט.
ב"כ המשיבה טוען כי אין כל נתון שיש בו כדי לחדש ממצאי הועדה הבין משרדית ואין כל טעם אם כן לשוב ולעבור את כל התהליך פעם נוספת בפרט נוכח מצבה הרעוע של המשיבה והעובדה כי תהליך כזה יארך עוד זמן רב בו תאלץ המשיבה להיוותר במעצר שברור התוצאה הסופית שלפיה אינה כשירה לעמוד לדין וזקוקה לאשפוז.
אכן למקרא חוות הדעת של הועדה בין משרדית, עולה כי מצבה של המשיבה מבחינת הלקויות מהן סובלת הינו ארוך שנים וסטטי. אותה ועדה בין משרדית שבוחנת היא את השילוב בין שתי ההפרעות מעלה את הצורך בהשמתה של המשיבה במסגרת המאופיינת בטיפול בשני האספקטים. הועדה קובעת כי לאור מורכבות המקרה, המשיבה זקוקה להשמה במסגרת סגורה ולמעקב פסיכיאטרי ובהתחשב במסגרות הקיימות, מומלץ השמתה במסגרת מחלקה לטיפול באוכלוסיה עם אבחנה כפולה של מחלת נפש ופיגור ומציעה את אשפוזה במוסד "נווה יעקב" בפתח תקווה.
כשלעצמי ולמקרא חוות הדעת של ועדה הבין משרדית, ונוכח העובדה כי חוות הדעת ועדת האבחון תקפות מרגע הוצאתן לכל ההליכים בעניינו של אותו אדם, סבורני כי די בחוות הדעת של ועדות האבחון שניתנו בהליכים קודמים ושל חוות הדעת הבין משרדית שניתנה בשנת 2009 על מנת להכריע במקרה שבפני ואין טעם לשלוח את המשיבה פעם נוספת להליכים ממושכים של ועדת אבחון וועדה בין משרדית שתוצאותיהן ברורות מראש.
יחד עם זאת ונוכח עתירתה הבלתי מתפשרת של התביעה בכל זאת לקיים את כל ההליך, ועל אף שכשלעצמי ברורות לי תוצאותיו הסופיות של ההליך, הנני נכונה לאפשר מצוי ההליך על דרך קבלת חוות דעת של הועדה לאבחון.
אשר על כן אני מורה על המשך מעצרה של המשיבה ובהתאם לסעיף 16(א) לחוק הטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991, אני מורה כי מעצרה של המשיבה, יהיה בבית החולים נווה יעקב בפתח תקווה.
אני דוחה את המשך הדיון בבקשה ליום 06/09/10 בשעה 08:30, בפני, לצורך קבלת חוות דעת של ועדת האבחון.
המשיבה תובא לדיון באמצעות ליווי/שב"ס.
המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לועדת האבחון, לפסיכיאטר המחוזי ולבית החולים "נווה יעקב".
השב"ס יקח את המשיבה בהקדם האפשרי ולכל המאוחר מחר בבוקר, לבית החולים "נווה יעקב".