מדינת ישראל נ' קולייב

החלטה

הבקשה היא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות לבית מגורים וגניבה מתוכו.

הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטוב שכך, משום שעיון בתיק המשטרה מלמד שהמשיב הודה למעשה בעובדות המיוחסות לו על פי כתב האישום בעת חקירתו במשטרה.

הדיון נסב לכן על שאלת קיומה של עילה למעצר.

ב"כ המדינה הציג את החלטת כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארווה נ' מ"י, וטען כי על פי האמור שם שונתה ההלכה וכיום ניתן להורות על מעצר גם כאשר מדובר בעבירת רכוש וגם כאשר לא מדובר בעבירת רכוש מתוחכמת או שיטתית.

הסנגור טען כי אין לקבל טענה זו.

לטענת הסנגור הלכת רוסלאן עומדת בתוקף והוא אף הפנה למקרים נוספים שבהם הלכו בתי המשפט לאורה של החלטה זו.

עיינתי בתשומת לב בהחלטתו של כב' השופט עמית ועם כל הכבוד אף אני בדיעה כי קשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה לא קמה עילה למעצר.

עם זאת, החלטתו של כב' השופט עמית בעניין הזה היא בגדר אוביטר בלבד ולכן לא ניתן לראות אותה כמשנה את הלכת רוסלאן.

כב' השופט עמית עצמו מציין כי את הדברים שאמר בעניין השאלה אם עבירת רכוש יחידה או לא מתוחכמת יכולה להקים עילה למעצר אמר למעלה מן הצורך שכן באותו מקרה שבא בפניו היתה שיטתיות מובהקת בפעילותו של העורר ולחובתו עמד עבר פלילי מכביד ביותר. (סעיף 7 להחלטה).

יוצא כי יש לבחון את המקרה שבפני לאור הלכת רוסלאן וכמבון לאור ההלכות שבאו אחריה ואשר הקלו במידת מה על הקריטריונים שנקבעו בה.

במקרה שבפני מדובר במשיב שאין לו הרשעות קודמות בעבירות של התפרצות ולחובתו הרשעה קודמת אחת שאמנם אין להקל בה ראש אך אין בה כדי ללמד על שיטתיות או על מסוכנות מיוחדת.

אמנם לא ניתן להתעלם מן העובדה שטענות הסנגור אינן מתיישבות לגמרי עם חומר הראיות שכן מעדותו של המשיב נראה כי ההתפרצות תוכננה מראש והמשיב הגיע למקום באמצעות אדם אחר שהסיע אותו ואף המתין לו מחוץ לבית וזאת בניגוד לאופן שבו הציג הסנגור כאילו מדובר בעבירה שבוצעה בהחלטה רגעית וללא כל תכנון, ואולם, בהעדר הרשעות קודמות או עבר פלילי מכביד, ובהעדר ראיה שיכולה להצביע על כך שמדובר בהתנהלות שיטתית, אני סבורה כי אין מנוס מלקבוע כי לאור ההלכות הקיימות אין עילה למעצרו של המשיב.

עם זאת, אני מורה כי המשיב לא ישוחרר אלא אם יפקיד את הבטוחות הבאות להבטחת התייצבותו להמשך ההליכים:

חתימתו על התחייבות בסכום של 5,000 ₪.

חתימת אשתו על ערבות בסכום של 5,000 ₪.

הפקדה בקופת בית המשפט של סכום של 2,000 ₪.

אם לא תופקדנה הבטוחות האלה, ישאר המשיב במעצר ויובא לבית המשפט מחר, 27.8.10 עד השעה 10:00.

אם יופקדו הבטוחות, ישוחרר לאלתר.