מ"ת
בית משפט השלום נתניה
|
31943-12-09
27/10/2010
|
בפני השופט:
עוז ניר נאוי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
שי קוזין – נוכח – ע"י עו"ד לביא
|
|
החלטה
1.בפני בקשה לעיון חוזר בעניינו של המבקש.
2.המבקש שוחרר למעצר בית בהתאם להחלטתי מיום 31.12.09.
3.לאחר החלטה זו הוגשו מספר בקשות על ידי המבקש להקלה בתנאים, ולמעשה בהתאם להחלטתי מיום 24.5.10 הותר למבקש לצאת לעבודה בהסכמת המשיבה, כמפורט באותה החלטה, בליווי ובפיקוח.
כמו כן, בהסכמת הצדדים אף הותר למבקש לצאת ל-3 שעות התאווררות בליווי ובפיקוח וזאת מידי יום.
4.במסגרת הבקשה דנן עותר המבקש לשניים: בקשתו הראשונה לצאת ללימודים ובקשתו השניה לצאת לעבודה ליומיים נוספים מעבר לימים שבימ"ש זה התיר לו, בהחלטה מיום 24.5.10.
5.לטענת ב"כ המבקש אומנם בית משפט זה הלך כברת דרך בהקלה בתנאי מעצר הבית של המבקש, אך בשים לב לכך שהמבקש והמפקחים הצדיקו את האמון שניתן בהם אין מניעה לאפשר למבקש הקלה נוספת בתנאים.
על ביהמ"ש לשים לנגד עיניו את ההיבט השיקומי, גם אם אנו מצויים בשלב המעצר.
6.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה גזר דינו של הבק צפוי להינתן בקרוב ביום 14.11.2010.
למועד גזר הדין אף הוזמן תסקיר שירות המבחן ובנסיבות אלה, ראוי להמתין למועד גזר הדין ולא לקבוע עובדות בשטח, בטרם מתן גזר הדין ובטרם יתקבל תסקיר שירות מבחן.
7.לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.
8.הנני תמים דעים עם התביעה באשר לבקשה ליציאה ללימודים ללא פיקוח, נכון להמתין למועד גזר הדין אשר הינו מועד קרוב ביותר ואף במסגרת הדיון שיערך יוגש תסקיר שירות המבחן שאף בשל כך נכון להמתין לדיון זה.
9.בית משפט זה הקל באופן משמעותי בתנאי מעצר הבית של המבקש, כאשר עד כה כל ההקלות ניתנו בכפוף לליווי ולפיקוח.
10.בשלב זה בו אנו מצויים סמוך למועד גזר הדין, אינני סבור כי יש לקבוע עובדות בשטח אשר יכולות להיות להן השלכה על הדיון בגזר הדין, כשבפני בית משפט זה לא מונח תסקיר שירות המבחן.
11.עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המבקש ואני סבור כי מדובר במקרים שונים.
בש"פ 7091/08 דן בעורר אשר שהה במעצר בית תקופה של 8 חודשים וההליכים בעניינו היו צפויים להיפתח פרק זמן ממושך לאחר הדיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה.
12.כאמור בענייננו ההליכים בעניינו של המבקש צפויים להסתיים בתוך פרק זמן קצר ואף בכך יש כדי לתמוך בהחלטתי.
לאור הנ"ל הבקשה בכל הקשור ליציאה ללימודים נדחית.
13.יחד עם זאת, בשים לב להחלטתי מיום 24.5.10 אני סבור כי ניתן להעתר לבקשתו השניה של המבקש ולאפשר יציאה לעבודה ליומייים נוספים כמבוקש ומפורט בבקשה בימים א' ו-ג' בין השעות 05:30 עד 16:30, בליווי ופיקוח באותו מקום עבודה בו הוא עובד בהתאם להחלטתי הנ"ל.
ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"א, 27/10/2010 במעמד הנוכחים.