מדינת ישראל נ' קדוש

החלטה

הדיון יתחדש בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תש"ע, 28/04/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה;

נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה;

שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970.

לפי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, בתאריך 3.7.07, נפסל הנאשם בהיעדרו לתקופה של 8 חודשים על ידי בית משפט השלום לתעבורה בנתניה.

דבר הפסילה הודע לנאשם, אשר הפקיד את רישיון הנהיגה שלו ביום 1.8.07.

הנאשם, שלא רווה נחת מפסק הדין, הגיש ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום, ערעורו נדחה ולמרות זאת, ביום 19.11.07, נתפס כשהוא נוהג ברכבו הפרטי.

הנאשם נשלח במסגרת תיק זה לקבלת תסקיר עליו.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מתאר ילדות קשה ונסיבות אישיות מורכבות, ביניהם חווה הנאשם תהליך ארוך של פרידה.

ביחס לעבירה נשוא גזר הדין, אישר הנאשם בפני השירות את העובדות המתוארות בכתב האישום וטען כי ביצע את העבירה בשל חוסר שיקול דעת.

הנאשם טען כי הוא מודע לחומרת העבירות שביצע במהלך השנים, כאשר לתפיסתו הוא נהג זהיר, אשר מכבד את החוק ומעולם לא היה מעורב בתאונת דרכים.

השירות התרשם מאדם אשר התפתח במסגרת משפחתית לא יציבה, אשר לא הציבה לו גבולות ברורים ומטיבים ולא נתנה לו מענה לצרכיו הרגשיים.

הנאשם פנה להתנהגות פורצת גבולות והתפתחותו התאפיינה בקשיי הסתגלות למסגרות שונות אליהן השתייך בצבא ובמסגרת התעסוקתית לאחר הצבא.

כמו כן, העריך השירות כי התנהגותו פורצת הגבולות של הנאשם קיבלה ביטוי בהתנהגותו בכביש, כפי שהיא משתקפת מגיליון עבירות התעבורה המחזיק 109 הרשעות קודמות.

שמעתי באריכות את דבריו של הסניגור המלומד, אשר טען כל אשר יכל לטעון עבור הנאשם וכן את דברי הנאשם עצמו ואף אני התרשמתי כפי שהתרשם שירות המבחן, כי הנאשם נוטה להחזיק בעמדה קורבנית, מבלי לקבל אחריות של ממש למעשיו ותוך השלכת האחריות על אחרים, כך למשל טען כי דפוסי התנהגותו נובעים מהחינוך הלא טוב שקיבל מהוריו, העבירות שבוצע בוצעו בשל מעבידו שמכריח אותו לבצע עבירות, למרות שעיון בגיליון הרשעותיו מלמד כי אין המדובר בעבירות של משקל או עבירות דומות, אלא בשלל עבירות המעידות על דפוסי התנהגות חמורים.

השירות בא איפוא לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם ענישה מוחשית כדוגמת מאסר בעבודות שירות בצירוף מאסר מותנה משמעותי לתקופה ממושכת, בכדי שהנאשם יפנים את חומרת מעשיו ובכדי להציב לו גבול מוחשי להתנהגותו.

מעשיו של הנאשם הם מעשים חמורים, המבטאים זלזול חמור בחוק.