מדינת ישראל נ' צאלח(עציר)

החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות, האחת עבירת איומים מיום 20.12.10 והשנייה עבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, אירוע למחרת אותו יום.

על פי כתב האישום, האיומים התמצו בכך שהוא קימץ את אצבעותיו ועשה לעבר המתלוננת תנועה של: "חכי חכי". התקיפה, על פי כתב האישום, מתמצת בכך שדחף אותה באמצעות ידו והפילה ארצה.

תיק החקירה מוכר לי משני דיונים שהתקיימו אתמול בפניי, האחד הדיון בהליך הנוכחי של בקשה למעצר עד תום ההליכים והשני של בקשה קודמת שהוגשה באותו בוקר להארכת מעצרו של המשיב למספר ימים לצורכי החקירה. כאן המקום לומר, שבתום הדיון בבקשה למעצר ימים הוריתי על הארכת מעצרו למספר שעות בלבד, על מנת שהמשטרה תבדוק את טענותיו לפיהן הוא הגיע לבית האישה, דווקא בשעה שהוא סבור שהיא לא תהיה בבית, על מנת להראות, לבקשת חוקרת משטרה, בפניה התלונן שהאישה מזניחה את הילדים, שהילדים בבית ללא השגחת המתלוננת.

באופן מפתיע, כשעה לאחר שנתתי את אותה החלטה למעצר ימים, הוגשה הבקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר ברור שהמשטרה לא סיימה לבדוק את טענות החשוד/המשיב מחד, וגם ברור שהיא לא הזדקקה לאותה תקופה של מעצר ימים שנטענה בבקשה הראשונה.

למרות כל האמור לעיל, מעיון בתיק החקירה עולה שקיימות ראיות לכאורה לשתי העבירות הנטענות.

לגבי האיום – טוען הסנגור כי תנועת היד איננה מלמדת כלל ועיקר על איום במיוחד כאשר בין השניים ישנו סכסוך משפטי. דווקא הרקע של היחסים בין הצדדים יכול לתת לאותה תנועת יד, שיכולה להתפרש במספר מובנים, משמעות מאיימת.

לעניין התקיפה – אומנם ישנה סתירה בין עדות המתלוננת לדיווח השוטרים לעו"ס, אחת אומרת שהנאשם דחף את המתלוננת והשנייה אומרת שהנאשם דחף את הדלת, כך שפגע במתלוננת בכוונה.

אינני סבור שהפרשי הגרסאות הללו הם משמעותיים. שניהם מתארים, פחות או יותר, את אותו אירוע.

משהגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה, עליי לבדוק אם קיימת עילת מעצר.

אתמול במהלך הדיון בבקשה למעצר ימים, כאשר כל חומר החקירה היה מונח בפניי, מלבד הודעה אחת או שתיים שאינן משמעותיות, קבעתי שמדובר הן באיום במדרג הנמוך ביותר והן בתקיפה במדרג הנמוך ביותר ולכן אין בהן כדי ללמד על מסוכנות כזו שתחייב את מעצרו מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים.

בעת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטענו עובדות שונות לגבי אירועים המתוארים בכתב האישום. עובדות שלא פורטו בכתב האישום ולהן לא אוכל להתייחס כי גם לא ניתן יהיה להוכיח אותן במשפט. אבל, נטענה עובדה אחת נוספת והיא שמחוות דעת של הועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה שניתנה בעניינו של המשיב ביום 10.5.10, בקשר עם שחרורו ממאסר קודם, נאמר שהוועדה התרשמה כי מסוכנותו כלפי המתלוננת בעינה עומדת, לאור דפוסי התנהגות אלימים שלו ולאור עברו. חוות דעת זו תקפה ומשמעותית כמו תסקיר של שירות מבחן וודאי שעליי לקחת נתון זה בחשבון, הוא לא היה לנגד עיני כאשר קבעתי בשלב הבקשה למעצר ימים כי המסוכנות איננה גבוהה.

עם זאת, מדובר בחוות דעת שנערכה לפני למעלה מ- 7 חודשים וייתכן שהיום המצב שונה, במיוחד לאור העובדה שגם לשיטתה של המתלוננת עד לפני חודש המשיב לא הטריד אותה כלל והיא אף נהגה להביא את ילדיהם אליו לג'לג'וליה כדי שיראה אותם.

על מנת שאוכל לשקול חלופת מעצר אין מנוס שאבקש תסקיר של שירות המבחן.

אני דוחה את הדיון ליום 18.1.11 שעה 10:00.

עד להחלטה אחרת ישאר המשיב במעצר ויובא לדיון ע"י שב"ס, אבל הוא יובא ע"י שב"ס לבית משפט זה גם ביום 29.12.10 בשעה 8:30, לצורך דיון בצו הגנה באותו עניין.

המזכירות תשלח פרוטוקול זה לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום י"ז טבת תשע"א, 24/12/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט

הוקלד על ידי: אירית מסיקה