גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות שעניינן הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין- התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק יחד עם סעיף 38 (3) ו-62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 62 (3) ו-64ב (א)(3)+ (4) לפקודה.
כתב האישום
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היה הנאשם נהג חדש. ביום 20.1.12 בילה עם חברים ושתה לשוכרה. בעודו תחת השפעת אלכוהול, נהג הנאשם מספר פעמים לאורך הלילה ברכב מסחרי שבחזקתו (להלן: "הרכב").
למחרת, בשעות הבוקר, לאחר לילה ללא שינה, הסיע הנאשם ברכב את אחיו, שלום צ'אקול (להלן: "שלום") וחבריו, אברהם סנבטו (להלן: "סנבטו"), אברהם אבבה (להלן: "אבבה") ואדללהו סלמון (להלן: "סלמון") (להלן במקובץ: "הנוסעים") מחדרה לנתניה. בהגיעם לנתניה, שב הנאשם ושתה משקאות משכרים. לאחר זמן מה אמר לנוסעיו כי הוא עייף ורוצה לנסוע הביתה.
הנאשם החל בנהיגה מבלי שווידא שנוסעיו חגורים בחגורת בטיחות. למצער אחד מהם לא היה חגור.
בעת שנהג, ריכוז האלכוהול בדמו היה לפחות mg%247. בנוסף, היה עייף מאוד ומודע לעייפותו.
בשעה 9:30 לערך הגיע הנאשם לכביש מספר 2 מדרום לצפון, בסמוך לבית ינאי. תנאי הדרך באותה עת היו תקינים, הראות טובה והכביש יבש. המהירות המותרת במקום 90 קמ"ש. הנאשם נהג במהירות של 114 קמ"ש לפחות ובתוך כך, סטה מהנתיב הימני לשמאלי ואיבד את השליטה ברכב, אשר סטה לימין ולשמאל עד אשר פגע עם חזיתו בעוצמה במעקה הבטיחות המפריד בין מסלולי הנסיעה. כתוצאה, נהדף הרכב חזרה לימין, התהפך ונעצר הפוך על גגו, חלקו בשול הימני וחלקו בנתיב הנסיעה. נוסעי הרכב, סנבטו, אבבה וסלמון הועפו מהרכב והוטחו לכביש.
כתוצאה מהתאונה, סנבטו נחבל בראשו ובחלקי גוף אחרים ומותו נקבע במקום התאונה. הנוסעים האחרים נחבלו אף הם:
לשלום נגרמו המטומה פריאטלית בראשו, שפשוף בכף יד שמאל וכן שפשוף נרחב וכוויה דרגה 2 באמה הימנית.
לאבבה נגרם שבר בגולגולת וחבלות בפנים.
לסלמון נגרמו המטומות בקרקפת, לרבות פצע באורך כ- 6 ס"מ שנתפר וכן שפשופים בגפיים ובגב התחתון.
על יסוד המעשים המתוארים ובהתאם להודייתו, הורשע הנאשם בעבירות המפורטות בפתח הדברים.
על הנאשם – תסקיר מבחן
הנאשם כבן 32, גרוש ואב לשתי בנות, מכור לאלכוהול מגיל צעיר. גרושתו סובלת ממחלת נפש ומאושפזת לסירוגין בבתי חולים. לאחרונה, הוצאו בנותיו מרשותה לטיפול במשפחת אומנה.
בגיל 3 עלה הנאשם מאתיופיה עם הוריו. בשל קשיים בתפקוד, הועבר בגיל 13 לפנימייה, אז החל בהתנהגות אלימה והסתבך בפלילים, על רקע צריכת אלכוהול. הגם שהועמד בפיקוח שירות המבחן משך מספר שנים, התנהגותו העבריינית הלכה והסלימה. לחובתו 8 הרשעות בעבירות אלימות ורכוש וכן, שני רישומים ללא הרשעה. לאורך השנים, ריצה הנאשם ארבע תקופות מאסר מאחורי סורג ובריח. כן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה ובנוסף, כתב אישום בבית משפט שלום בחדרה, בגין איומים ותקיפת בת זוג, בגדרו נשלח לטיפול ב"קהילת מלכישוע" (להלן : "הקהילה") כחלופת מעצר.
הנאשם נקלט בקהילה ביום 19.5.13. מתסקיר מבחן וממכתב הקהילה עולה, כי הוא מצוי בשלב ב' של הטיפול - שלב המוכר כמרכזי, בגדרו מתורגלת יציאה לביקורי בית והתנסות בעבודה. בקהילה, משמש הנאשם כ"מתאם הבית", קרי, אחראי על ניהול שוטף של חיי המטופלים. הוא שומר על כללי הקהילה ועל ניקיון מחומרים פסיכו-אקטיביים והפרוגנוזה לשיקומו חיובית. הוא זוכה להערכת הצוות המטפל.
הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירות. לדבריו, בעת הנהיגה ברכב חש תחושת ניתוק וקושי לנהוג בשל השכרות והעייפות בהם היה נתון. לאחר התאונה תיאר מצב של קיפאון חושים, שחלף רק לאחר מספר ימים, אז הצליח לבטא את כאבו בגין מעשיו. הוא התייחס לסבל שגרם לנוסעיו ולבני משפחת המנוח והביע תובנה לחומרת המעשים.
שירות המבחן התרשם מאדם שגדל בתנאי עזובה רגשית, ללא גורם מכוון ומסייע. דימויו העצמי נמוך ומגיל צעיר אימץ אורח חיים שולי. לאורך שנים, היה בפקוח שירות המבחן וחרף זאת, מעורבותו בעולם העברייני הלכה והעמיקה. בנסיבות אלו, שרות המבחן העריך בעבר, כי אין לנאשם נכונות ויכולת להיעזר בהליך טיפולי ולאחר ניסיונות כושלים לשלבו במסגרות חינוכיות, הוחלט להפסיק את הטיפול בו.
נכון לעת הזו, שרות המבחן התרשם כי הנאשם השלים עם עונש המאסר הצפוי לו וביקש את סיועו להשתלב באגף שיקומי בכלא, כדי להמשיך בהליך השיקום.