מדינת ישראל נ' עיסא

החלטה

לפני בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 לפיה עותר ב"כ המבקש לקבל לידיו גיליון הרשעות תעבורה של עד תביעה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.

ב"כ המבקש מבקש להעביר לעיונו גיליון הרשעות בתעבורה של עד התביעה, נידאל חאג' יחיא, שהיה מעורב בתאונה בעת שנהג במשאית.

ב"כ המשיבה הסכים להעביר לעיונו של ב"כ המבקש גיליון הרשעות פליליות של העד אך התנגד להעמיד לעיונו את גיליון ההרשעות בתעבורה בטענה כי רישום זה אינו רלבנטי לאישום ומסירתו תהווה פגיעה שלא לצורך בפרטיותו של העד. ב"כ המשיבה ציין בתגובתו כי בידי ב"כ המבקש נמצא פלט פרופיל עבירות של העד ובו ריכוז עבירות התעבורה של העד.

לאחר ששקלתי את הבקשה ואת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים כדלקמן:

הוראות החוק הרלוונטיות לבקשה הינן חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 וסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)התשמ"ב-1982.

מסירת מידע מן המרשם הפלילי לבית משפט על פי התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי, תהיה אם ,

" הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".

בבש"פ 4481/00 דוד יחזקאלי נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופטת דורנר ,

" ככלל, עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו ".

כבוד השופטת קבעה כי ,

" האיזון בין זכות העבריין לפרטיות , שהגשמתה מקלה על שיקומו, לבין זכויות ואינטרסים אחרים, נעשה בגידרי חוק המרשם הפלילי עצמו. במסגרת איזון זה הוגבלה הגישה למידע מן המרשם הפלילי לשימוש לצורך מטרות שצויינו בחוק. יוצא איפוא, כי בחוק המרשם הפלילי, לרבות בתופסת הראשונה לו, כבר נקבע אימתי גיליון הרישום הפלילי רלוואנטי לגוף הדורש לעיין בו ".

מכאן, שגם על פי הלכת יחזקאלי יש לבחון האם נדרש המידע לבירור מהימנותו של עד.

בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופטת ברלינר כי על בית המשפט לאזן בין זכותו של עד לפרטיות לבין זכותו של נאשם להליך הוגן והפנתה לנוסחת האיזון שנקבעה בבג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים- (בג"ץ היומנים) :

"בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות.

אכן, הפגיעה בפרטיותם של העדים היא לעתים בלתי נמנעת במהלך המשפט, אך היא צריכה להיות מידתית, ויש להקפיד על כך שלא תעלה על הנדרש לשם מתן הזדמנות הוגנת לנאשם להתגונן. מעבר לכך, יש להגן על העדים ועל המתלוננים כדי לא ייפגעו זכויות היסוד שלהם לפרטיות ולכבוד".

לטעמי, גיליון הרשעות בעבירות תעבורה אין בו כדי להצביע על מהימנות או חוסר מהימנותו של עד ואין בו כלל כדי להשפיע או לפגום בזכותו של הנאשם לנהל הליך הוגן ובזכותו להתגונן באופן הולם מפני האישום נגדו.

אין רלוונטיות במידע על ביצוע עבירות תעבורה קודמות על ידי העד לבירור אשמו של הנאשם בתאונה נשוא כתב האישום. גם אם יימצא כי בעברו של העד מעורבות בתאונה קודמת או עבירות תעבורה אחרות, לא יהא בכך כדי להשפיע על מהימנות עדותו בתאונה הנוכחית או על קביעת אחריותו של הנאשם בתאונה נשוא כתב האישום.

בתיק ת.ד. 1718/04 מדינת ישראל נ' רבה ראובן נפסק על ידי כבוד השופטת ס.נשיא א. וישקין כדלהלן :