החלטה
1.בפני בקשה למעצרו של המשיב שאקר עיסא, עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו-1996.
2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו אישומים של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים.
בד בבד, עם הגשת כתב האישום עתרה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
3.עפ"י האמור בבקשה, ביום 19.1.10 נפסל המשיב בנוכחותו בתיק בפ"ת 3516-12-09 ע"י ביהמ"ש לתעבורה בפ"ת וזאת עד תום ההליכים כנגדו.
4.עפ"י כתב האישום בתאריך 18.11.13 בשעה 13:37 או בסמוך לכך, נהג המשיב ברכב מזדה מ.ר. 72-312-51 בכפר קאסם. המשיב נהג ביודעו, כי הוא פסול לנהיגה, כמפורט לעיל, ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפים.
5.ביום 19.11.13 התקיים דיון בבקשה בו עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים מאחורי סורג ובריח.
ב"כ המשיב עתר לשחררו למעצר בית תחת פיקוח.
6.לאחר שהמפקחות המוצעות נחקרו בפני, ונותר בליבי ספק ממשי אם ניתן ליתן אמון במשיב ואם המפקחות המוצעות יכולות לשמש כמפקחות ראויות, ולאור חומרת העבירות והמסוכנות הנשקפת מהמשיב, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ולבחון חלופות מעצר והדיון נדחה ליום 27.11.13.
במועד זה בקש שירות המבחן אורכה להגשת התסקיר. לפיכך, הדיון נדחה ליום 16.12.13.
7.בתסקירו מיום 15.12.13 ציין קצין המבחן, כי המשיב מוכר לשירות עקב תסקיר לעונש שנדרש להגיש בתיק בו המשיב הורשע בתאונה קטלנית בה קיפחו חייהם 6 נפשות- אמו, ו-4 קטינים. צויין בתסקיר, כי המשיב מתקשה בהבנת חומרת העבירה המיוחסת לו ובהבנת הסיכון הכרוך בנהיגה בזמן פסילה, מנותק רגשית ממצבו, אינו מפנים את המציאות ואת ההליך המשפטי ומתקשה להתמודד עם תוצאות מעשיו והעונש הצפוי לו, הן ממקרה זה והן מהתאונה. התרשמות קצין המבחן הינה, שבמצבו כיום קיים סיכון גבוה להישנות העבירה ולהתנהגות פורצת גבולות.
בנוסף, שירות המבחן בחן את המפקחים המוצעים: אשתו, אחותו, אחיו, בן דודו של המשיב וחבר קרוב, ולא בא בהמלצה לשחררו למעצר בית. התרשמות שירות המבחן הינה, כי המפקחים המוצעים אומנם אנשים נורמטיבים, אך אינם מהווים דמויות סמכות עבור המשיב, נוהגים כלפיו בסלחנות יתרה ונראה כי יתקשו להפעיל סמכותם למולו. לאור זאת, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של הנאשם ממעצר.
היום, בפתח הדיון, ביקש ב"כ המשיב להציג שלושה מפקחים מוצעים נוספים: מר עיסא עאיד, מר בילל טאהא ומר בדיר מוחמד. הללו נחקרו בפניי. לאור הודעת ב"כ המבקשת כי אין לחובת המפקחים המוצעים רישום פלילי, ובשים לב לחקירתם בפניי, אני סבורה כי מר עיסא כאיד ומר בדיר מוחמד יכולים לשמש כמפקחים ראויים למשיב.
8.יצוין, כי המשיב הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ולא טען נגד קיומה של עילת מעצר, אלא אך טען, כי המשיב אינו מסוכן לציבור, וכי גם אם קיימת מסוכנות כזו, ניתן לאיינה בחלופת מעצר.
ב"כ המבקשת טענה, כי אין לתת אמון במשיב שמזלזל בגורמי אכיפת החוק ובעודו מצוי בפסילה בגין עבירה קודמת, אשר ההליכים בגינה טרם הסתיימו, שב ונהג. כמו כן טען ב"כ המבקשת כי אין לקבל את המפקחות המוצעות וכי הוא בספק אם תוכלנה לאיין מסוכנותו של המשיב.
9.העבירות בהן מואשם המשיב הינן חמורות ביותר באופיין, החמורות שבעבירות המנויות בפקודת התעבורה, ומשקפות זלזול מוחלט בחוק ובגורמי אכיפת החוק, לרבות מערכת המשפט. המשיב מתעלם מהסכנה הברורה והמיידית הנשקפת מנהיגתו כאשר הוא נוהג בזמן פסילה.
ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מד"י , ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי:
"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".
עוד קבע בית המשפט העליון ברע"פ 665/11 אבו עאמר נ' מד"י מיום 12.12.10 מפי כב' השופט א' רובינשטיין, כי: