החלטה
בפניי בקשת המבקשת להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק העיקרי – ת.פ. 42987-03-14.
בכתב האישום בתיק העיקרי מיוחסות למשיב עבירות שעניינן איומים (שתי עבירות), היזק לרכוש במזיד (שתי עבירות) וניסיון לתקיפה סתם, כל זאת כלפי אמו של המשיב, הגב' עזיזה עזאם (להלן: "המתלוננת").
יובהר כי כתב האישום כולל בחובו שני אישומים. באישום הראשון נטען כי ביום 18/3/14 בשעה 04:00 צעק המשיב על אמו – המתלוננת וקילל אותה בשל כוונתה להכין לו ארוחת בוקר וכן שבר צלחות וכוסות בבית ושפך את הקפה על הרצפה ובהמשך איים על אמו כי יהרוג אותה ולא ייתן לה להישאר בבית. באישום השני נטען כי במועד הנ"ל בשעה 10:00 לערך חזר המשיב לבית המתלוננת, וכשזו ניסתה לישון, דיבר אליה בגסות וזרק לעברה כוס זכוכית שפגעה בקיר ונשברה. בהמשך, כשידע המשיב שהמתלוננת התלוננה נגדו, איים עליה שידקור אותה בסכין וירצח אותה ואז ייכנס לכלא.
הסנגור המלומד אישר ברוב הגניות קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, עיינתי בתיק החקירה ועיון זה אכן מלמד כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בתיק העיקרי. בקליפת אגוז יצוין, כי הראיות לכאורה עולות מהודעות המתלוננת, מהודעות של שני בני משפחה נוספים, מתמונות בתיק החקירה, מדוח"ות פעולה של שוטרים ומהודעת המשיב עצמו, הקושר עצמו לאירועים הנזכרים בכתב האישום.
עילת המעצר במקרה דנן נעוצה ביסוד הסביר לחשש שמא שחרורו של המשיב יסכן ביטחונם של אחרים בכלל ואת ביטחון המתלוננת בפרט, זאת נוכח התנהלותו לכאורה של המשיב, כנטען בכתב האישום ונוכח האמור בהודעות בתיק החקירה באשר לכך שהמשיב משתמש בסמים.
לאמור לעיל יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב הכולל בחובו הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות הרשעה בעבירות אלימות ושוד משנת 2008, דבר המחזק את עילת המעצר.
עם זאת, מן הראוי כי ביהמ"ש יבחן את האפשרות להבטיח את תכלית המעצר בדרך של שחרור המשיב לחלופת מעצר הולמת.
לפיכך, הנני מורה בדבר קבלת תסקיר מעצר אשר ייתן את הדעת לחלופת מעצר שתוצע על ידי שרות המבחן ודוחה את הדיון ליום 23/4/14 בשעה 11:00.
עד למתן החלטה אחרת יישאר המשיב נתון במעצר.
החלטה זו תומצא בדחיפות לשרות המבחן הן על ידי מזכירות ביהמ"ש והן על ידי הסנגור.
המשיב יוזמן באמצעות שב"ס למועד הנ"ל.
ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"ד, 25/03/2014 במעמד הנוכחים.
כב' השופטת רונית בש
סגנית נשיא