מדינת ישראל נ' עבד אל האדי(אסיר)

ב"כ המאשימה, עו"ד ארנון חגיגי

ב"כ הנאשם, עו"ד שוקרי אבו טביק

הנאשם- הובא על ידי שב"ס

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) יחד עם סעיף 7 (ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: " פקודת הסמים המסוכנים").

על-פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 14.9.10 בשעות אחר הצהריים, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 55.23 גרם נטו, המחולק ל-18 יחידות.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מגלה מודעות ותובנה ביחס לבעייתיות שבהתנהגותו ולנזקים והסיכונים הכרוכים בה. הנאשם הודה בהחזקת הסמים, אך מסר כי הסמים הוחזקו לצורך שימושו האישי. לדבריו, משתמש הנאשם בסמים מסוג חשיש מגיל 16 ומעורבותו בפלילים הינה על רקע התחברות מגיל צעיר לחברה שולית. שירות המבחן העריך כי הנאשם אימץ את דפוסי התנהגותו העבריינים מחברה זו. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם משתף אודות אורח חייו באופן מגמתי, מוסר מידע חלקי וגישתו מרוחקת, תוך קושי ניכר לתת אמון בגורמי טיפול וסמכות. להערכתו של שירות המבחן הנאשם נמצא בתהליך של הידרדרות חסרת מודעות למצבו, מתקשה לגלות תובנה מספקת ביחס לבעייתיות שבהתנהגותו ואינו מביע נזקקות לטיפול כלשהו, וכן לא טופל בעבר. לפיכך, לא בא בהמלצה בעניינו.

טיעוני הצדדים

לטענת המאשימה יש להחמיר עם הנאשם הואיל והנסיבות בהן עושה הנאשם שימוש בסמים אינן לצריכה עצמית, אלא לצריכה בחברותה, כפי שעולה מחקירתו (ת/1). עוד טען כי לנאשם עבר פלילי מכביד מגיל צעיר, בעודו נער. ב"כ המאשימה הפנה לדבריו של כב' השופט שרצקי עת גזר את דינו של הנאשם בת.פ 152/07, כאשר השופט מציין את בריחתו של הנאשם ממעון נעול וכי חוות דעת הממונה על עבודות שירות, בעניינו דאז, הייתה בדבר היעדר התאמה לנשיאת מאסרו בדרך זו. עוד ציין כי על הנאשם הושת מאסר בפועל עקב חומרת עבירותיו וכדי לשמש עבורו גורם מרתיע. לטענתו, כעת מדובר באדם בוגר ומצופה ממנו כי ייקח אחריות על מעשיו ויבחר בדרך של טיפול בבעיית התמכרותו לסמים. ב"כ המאשימה הגיש פסיקה הנוגעת למדיניות ענישה מחמירה בכל הנוגע לעבירות הסם.

בהתייחסו לתסקיר שירות המבחן ציין ב"כ המאשימה את היעדר החרטה וקבלת האחריות מצד הנאשם, היעדר שיתוף פעולה עם רשויות החוק ועם המסגרות הטיפוליות אשר הוצעו לו ואת בריחתו ממסגרת טיפולית עוד בהיותו קטין. עוד הדגיש את היעדר תובנתו של הנאשם בהקשר למצבו ולמעשיו.

ב"כ המאשימה עתר למאסר בפועל במצטבר לעונש אותו מרצה הנאשם בפועל, מאסר על תנאי, קנס, הפעלת ההתחייבות מגזר-דינו בתיק 152/07 בסך 5,000 ₪ ופסילה.

ב"כ הנאשם טען כי עת נתפס הנאשם שהה עם חבריו, ולכן טען בהודעתו במשטרה כי השימוש בסמים נעשה בצוותא. עוד ציין כי כנגד שאר החברים לא הוגש כתב אישום. עוד טען כי כאשר נשפט כקטין והושתו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל, צרף הנאשם מספר רב של תיקים. כמו-כן, טען כי הנאשם הודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה ואף הסכים למעצרו עד לתום ההליכים ובכך חסך זמן שיפוטי רב. עוד טען כי נסיבות חייו של הנאשם הינן קשות, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. לטענתו הנאשם הביע חרטה והודה במעשיו.

ב"כ הנאשם עתר להשתת מאסר על תנאי, וככל שיושת עליו מאסר בפועל, שיופעל בחופף למאסר שמרצה כעת.

בנוסף לכך, נחלקו הצדדים בשאלת תחולת המאסר על תנאי אשר הוטל על הנאשם בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז.

דיון

בראשית הדברים אציין כי זמן לא רב בטרם ביצע עבירה זו הורשע הנאשם על-ידי כב' השופט שרצקי בת"פ 152/07 ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם לבית-המשפט המחוזי נתקבל ובית-המשפט המחוזי, בענ"פ 12016-12-09, המיר את עשרת חודשי המאסר בפועל שהושתו על הנאשם בשבעה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי. כפי שעולה מבירור שערך ב"כ המאשימה בעת הדיון, הנאשם כלל לא התייצב לריצוי עונשו ואך משום שנעצר בתיק זה החל בריצוי העונש שהושת עליו בגין התיק הקודם (עמ' 7 לפרו').

יש להדגיש, כי בית-המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם מתוך תקווה שהנאשם לא ימהר לשוב לסורו, כדברי הרכב כב' השופטים פינקלשטיין סטולר ודותן:

"החלטתנו להתערב במידה מסוימת בעונש המאסר תוך קבלת עמדת הסנגור לעניין זה. הסיבה לכך היא העובדה שעיקר העבירות בוצעו על-ידי המערער בעת שהיה צעיר בגילו, ולאחר עיון בתסקיר שירות המבחן יש לקוות כי המערער לא ימהר לשוב לסורו..."