מדינת ישראל נ' עאסי

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע בהכרעת דין מפורטת מיום 10.4.13 בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק ובסיוע לבריחה, לפי סעיף 258(1) לחוק. כמו כן, זוכה הנאשם באותה הכרעת דין מהרכיב של ריבוי עבירות.

2.כפי שעולה מהכרעת הדין, ביום 4.7.11 בשעה 18:30 לערך, בכפר ברא, נעצר הקטין, אחיו של הנאשם (להלן: "הקטין") על-ידי כוח משטרתי שהגיע למקום. הקטין הועבר לניידת משטרה כשהוא כבול באזיקים. הנאשם הגיע למקום. בניידת הראשונה שהו הקטין, השוטר משה פרץ (להלן: "השוטר פרץ") והשוטרת נעימה ערוסי (להלן: "השוטרת ערוסי"). בניידת שנייה שהו השוטר בארי נגר (להלן: "השוטר נגר"), המתנדב רגב קהלני (להלן: "המתנדב קהלני"), השוטרת נטלי סניור (להלן: "השוטרת סניור") והשוטר אלעד רצאבי (להלן: "השוטר רצאבי"). ניידת שלישית חנתה שלא בסמוך לשתי הניידות. הנאשם ביקש מהשוטרים בניידת של השוטר פרץ להתלוות אל אחיו בניידת, אך השוטרים סירבו. לאחר מכן, הוא פנה לניידת של השוטר נגר, ושוב ביקש שיאפשרו לו להיכנס לניידת שבה נמצא אחיו. השוטרים בניידת של השוטר נגר הציעו לו להצטרף אליהם לניידת ולהגיע עמם לתחנה, אך הנאשם היה מעוניין להיכנס לניידת של השוטר פרץ, שם שהה הקטין. הנאשם חזר לכיוון הניידת של השוטר פרץ, הקיש על חלון הניידת, ואז השוטרים נגר וקהלני יצאו מהניידת וניגשו לכיוון הנאשם. בשלב זה פנה הנאשם אליהם, והכה את השוטר נגר במכת אגרוף. במקביל, הנאשם היה שותף בצוותא עם אחרים להוצאת הקטין מהרכב (גם אם לא ביצע זאת במו ידיו). הקטין החל להימלט, אך מעד ונפל. בשלב זה, סייע הנאשם לקטין לקום ממקום נפילתו, ולהמשיך במנוסה. הנאשם סייע לקטין להתרחק מהמקום. הקטין נמלט מהמקום. הנאשם עזב את המקום. לאחר מכן, הקטין פונה באמצעות אמבולנס לטיפול רפואי, ונעצר במהלך הנסיעה באמבולנס על-ידי המשטרה. הנאשם הגיע לתחנת המשטרה, ושם זוהה על-ידי השוטרים כמי שהשתתף באירוע. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לשוטר נגר סימני המטומה בשפתיים ובלסת.

טיעוני הצדדים

3.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד בן אסולין, על אף שמדובר בריבוי עבירות, ענייננו באירוע אחד, ולכן מתחם הענישה הראוי הינו בין 5 חודשי עבודות שירות ועד ל-9 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. בנוגע לחומרת העבירות של פגיעה בשוטרים, הפסיקה ברורה וחד משמעית, ולפיה יש להחמיר עם מבצעי העבירות הללו. בתי המשפט אינם יכולים להגן על השוטרים בגופם, אלא ההגנה עליהם תינתן בדרך של ענישה מרתיעה, ברורה וחד משמעית. לטענת המאשימה, העובדה שהמחוקק קבע לעבירות הפגיעה בשוטרים עונשי מינימום מלמדת על הצורך להחמיר עם מבצעי עבירות אלו. המחוקק קבע כי העונש המרבי לעבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות הינו 5 שנות מאסר, והעונש המרבי לעבירת הסיוע לבריחה הינו 7 שנות מאסר, דבר המצדיק החמרה עם הנאשם. המאשימה טענה כי הנאשם היה דמות דומיננטית באירוע. עקב האגרוף נחבל השוטר נגר, ומעבר לחבלה הפיזית ממנה סבל, הוא סבל אף מתחושת השפלה. יש לתת משקל לחומרה לכך שהנאשם ניצל את הרוח הגבית שקיבל מההמון ששהה במקום, החליט לעשות דין לעצמו, כאשר פעל ללא סיבה נראית לעין, ללא התגרות מוקדמת, שכן באותו זמן הקטין שהה בניידת והנאשם יכול היה להצטרף לשוטרים בניידת האחרת. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לאור העובדה שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, וכן מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

4.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אשר חן, הנאשם הגיע לזירת האירוע במטרה לעזור ולהרגיע את הרוחות. כוונתו של הנאשם הייתה טובה, הוא רצה לעזור למשטרה לסיים את האירוע בלי שתהיה החמרה מצד ההמון שהתקהל. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בשני אירועים, אירוע ראשון הוא התקיפה והחבלה, ואירוע שני הוא סיוע בצוותא לבריחה. מרוח האירועים וכפי שעולה מהעדויות, הימלטות הקטין הייתה נעשית גם ללא סיועו של הנאשם. האירוע הסתיים בצורה טובה משתי בחינות, לא נגרמו נזקים לרכוש ולא נפגעו אנשים. מדובר בנאשם בן 38, נעדר עבר פלילי, אב לשלושה ילדים, הנאשם מעניק שירותים לעיריית נתניה ולעיריית אשדוד, וכן הינו פעיל בקהילה (אסופת מסמכים נע/1). הנאשם מסביר פנים לרשויות החוק, משתף פעולה עם המדינה, עוזר לאנשים ודרכו היא דרך של שלום. ב"כ הנאשם טען כי כאשר אנו מסתכלים על האירוע, עלינו להסתכל על האירוע בעיניים של נאשם אשר לא רצה בקיומו של האירוע, לא רצה לגרום נזק ואלמלא נוכחותו של הנאשם, האירוע היה נגמר באופן חמור יותר. הנאשם היה עצור בתיק זה במשך כחודש, ולאחר מכן, במשך כשנה, היה במעצר בית מלא, אשר לאחר מכן הומר למעצר בית חלקי. בעקבות כך נגרמו לנאשם נזקים כלכליים עצומים ועד היום הנאשם עסוק בשיקום המצב הכלכלי ובהגעה לאיזון כלכלי. כמו כן, לנאשם נגרם נזק תדמיתי. לכל אלה יש לצרף את העובדה שהנאשם זוכה מחלק מהעבירות. לטענת ב"כ הנאשם, בסופו של דבר האירוע נגמר בכך שלא היו פגיעות נוספות בשוטרים או ברכושם, העצור (הקטין) הגיע למשטרה מיוזמתו, וכן הנאשם. מאז האירוע עברו שנתיים, ומאז התנהלותו של הנאשם הייתה נורמטיבית. הנאשם הסכים לשלם פיצוי לשוטר נגר. ב"כ הנאשם עתר להטיל על הנאשם מאסר על תנאי.

דיון וגזירת הדין

5.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית, וזאת לצד עונשים נלווים. עונשי המאסר המרביים אשר נקבעו לעבירה של סיוע לבריחה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות של 7 שנות מאסר ו-5 שנות מאסר בהתאמה, מעידים על החומרה שראה המחוקק בעבירות אלה. כך גם עונש המינימום שנקבע לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

6.בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם ביטחונם של האמונים על אכיפת החוק, וכן שלטון החוק. עבירת הסיוע לבריחה, כאשר נלווית אליה עבירה של תקיפת שוטר, חותרת תחת יסודותיו של שלטון החוק והינה בגדר קריאת תיגר על רשויות אכיפת החוק. פגיעה בשלטון החוק, אשר נגרמת עקב תקיפת שוטרים וסיוע לבריחה ממעצר, עלולה להוביל לתוצאות חברתיות קשות. השוטרים אשר ממלאים תפקידם כדין הינם נציגי "מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות, ג', ב').

7.יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ (חי') 15150-11-08 אבו שקארה נ' מדינת ישראל (22.1.09):

"העבירה של תקיפת שוטרים והעלבתם הינה עבירה חמורה הפוגעת באושיות שלטון החוק. השוטרים עמלים יומם ולילה להבטיח את הסדר הציבורי ואת ביטחון הציבור ושלומו. הם חשופים לפגיעה מצד עבריינים והם יותר מכל בעל תפקיד אחר, זקוקים להגנתו של בית המשפט בכך שיכביד את ידו על מי שפוגע בהם ומעליב אותם".

8.בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בביטחונם של האמונים על אכיפת החוק. הנאשם הכה במכת אגרוף בפניו של השוטר נגר והפילו ארצה. כתוצאה מכך, נגרמו לשוטר נגר סימני המטומה בשפתיים ובלסת. הנאשם סייע להימלטותו של הקטין שהיה בחזקת עצור. העובדה ששוטרים עוצרים אדם, ואין ביכולתם להוציאו עמם בניידת מתוך כפר ולהביאו לתחנת המשטרה, כאשר הנאשם, ביחד עם אחרים, מסייע לעצור להימלט מהשוטרים, מהווה פגיעה ממשית בשלטון החוק, אשר לא ניתן להשלים עמה (אם כי מובן הדבר שלא ניתן לייחס את מעשי ההמון לנאשם). יחד עם זאת, בהמשך, הנאשם הגיע ביוזמתו לתחנת המשטרה והקטין אף הוא נעצר והובא לתחנת המשטרה.

9.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים לריצוי בדרך של עבודות שירות, ולעיתים אף מאסר על תנאי, וכלה במאסרים לריצוי מאחורי סורג ובריח, כמפורט להלן:

ברע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל (14.6.07) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום על-פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ובהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בית משפט השלום גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והותיר את העונש על כנו.

ברע"פ 8478/12 אבו רביעה נ' מדינת ישראל (17.12.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום על-פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת סכין שלא כדין וניסיון גניבה. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והותיר את העונש על כנו.

בע"פ (מח' חי') 15150-11-08 אבו שקארה נ' מדינת ישראל (22.1.09), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על-פי הודאתו בבית משפט השלום בביצוע עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו במילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה סתם וגניבה. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר למשך 8 חודשים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם והותיר את העונש על כנו.

בע"פ (מח' מרכז- לוד) 25389-10-12 מטייב נ' מדינת ישראל (11.6.13), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ואיומים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

בת"פ (כ"ס) 1675/07 מדינת ישראל נ' פדילה (18.9.07), הורשע נאשם 2 על-פי הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר, הכשלת שוטר וסיוע לבריחה ממשמורת חוקית, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (עכו) 8241-08-09 מדינת ישראל נ' טרביה (18.2.10), הורשעו הנאשמים 1-3 ו- 5-7 בביצוע עבירות של סיוע לבריחה ממשמורת חוקית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירות נלוות. נאשמים 1,5,7 נדונו ל-8 חודשי מאסר בפועל. נאשמים 2,3,6 נדונו ל-100 ימי מאסר בפועל.