מדינת ישראל נ' סלהב(עציר)

החלטה

1.לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

2.אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה. על פי חומר החקירה, שוטרים הבחינו במשיב בעת שנסע ברכב וכאשר הם ביקשו ממנו לעצור, הוא החל להימלט בנסיעה מהירה. במהלך ההימלטות נסע המשיב במהירות שסיכנה הולכי רגל שעברו ברחוב, חצה פסי מסילת רכבת שמפרידים בין נתיבים, נסע בניגוד לכיוון התנועה ואף עבר באור אדום. בסופו של דבר הגיע המשיב לרחוב ללא מוצא, אז הוא נמלט מתוך הרכב ולאחר מרדף קצר הוא נתפס כשהוא מתחבא מאחורי חומה של מרפסת. כמו כן, יש לציין שהמשיב נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. ולבסוף יצוין, שהמשיב הוא תושב שטחים ששהה בישראל שלא כחוק. ב"כ המשיב ביקש לסייג את הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בכך שטען שהמשיב נמלט בתחילת הדרך משום שלא ידע ששוטרים רודפים אחריו ולנוכח העובדה שהיה ברשותו סכום כסף גדול. יחד עם זאת, גם ב"כ המשיב מסכים בהגינותו, שבשלב מסוים הבין המשיב שרודפים אחריו שוטרים ובכל זאת הוא המשיך בבריחה.

3.העובדות המפורטות לעיל מקימות עילת מעצר בשל חשש להימלטות מאימת הדין. מדובר בתושב שטחים שכאשר שוטרים ניסו לעצור אותו, הוא גילה נחישות יוצאת דופן להימלט מהם. כמו כן, אופן ההימלטות מלמדת גם על המסוכנות הגלומה במשיב, אשר לא נרתע מלבצע עבירות תעבורה חמורות, שעלולות לסכן חיים. לפיכך אני סבור שמתקיימת גם עילת מעצר בשל חשש להימלטות.

4.אשר לקיומה של חלופת מעצר. חשש ההימלטות איננו ערטילאי במקרה שבפניי, שכן הוא מבוסס על התנהגותו של המשיב בעת שהשוטרים ביקשו לעצור אותו. לחשש מהימלטות מתווספת הסכנה הגלומה במשיב. יתכן שניתן היה להסתפק בחלופה המוצעת אילו רק בחשש הימלטות היינו עוסקים, אך כאשר מדובר גם במסוכנות וכאשר אין דרך אפקטיבית להבטיח שהמשיב לא ייכנס שוב לישראל וינהג ללא רישיון בצורה מסוכנת, אין מנוס ממעצרו של המשיב.

5.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"א סיון תש"ע, 03/06/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם רובין, שופט

הוקלד ע"י סימונה ב. ויהודית ל.נ.

הוקלד על ידי: סימונה בירון