ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
14719-09-09
20/01/2011
|
בפני השופט:
דבורה עטר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אזר סימנדוייב
|
גזר-דין,החלטה |
גזר דין
הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע עבירה של מכירת משקה משכר לקטין, לפי סעיף 193 (1א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.
בחודש פברואר 2009 בשעת ליל, מכר הנאשם בקיוסק "טוסט נקניק" בפ"ת, בקבוק בירה, לקטין, בן 15 שנים ומחצה.
ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירה אותה ביצע הנאשם לשם רווח כלכלי ותוך התעלמות מתופעת השכרות המתגברת ופגיעתה הרעה בכל תחומי החיים.
עוד הדגיש ב"כ המאשימה את החומרה היתרה בה רואה המחוקק את תופעת השכרות והצורך במיגורה שבאה לידי ביטוי בחקיקת חוק ספציפי והחמרת הענישה.
ב"כ המאשימה טען בנוסף בדבר הצורך בהשתת מחמירה ומרתיעה ועתר להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בשיעור גבוה.
ב"כ הנאשם מנגד עתר לבית המשפט להורות על תסקיר של שירות המבחן אשר יבחן ביטול הרשעת הנאשם והטלת של"צ. לדבריו יהא בהותרת ההרשעה על כנה כדי לפגוע בעתידו של הנאשם. זאת מאחר והינו בעל רישיון לעסוק כחוקר פרטי וכן בשים לב לכך כי לנוכח קשיים כלכליים בקיוסק הינו בוחן את האפשרות לעסוק כנהג מונית.
לחלופין עתר ב"כ הנאשם לבית המשפט כי היה ולא ימצא לנכון להורות על הגשת תסקיר ביטול ההרשעה , לא ימצה עם הנאשם את הדין כעתירת המאשימה, אף אם עמד על חפותו ונשמעו ראיות, אלא ישית מאסר מותנה וקנס, שזהו רף הענישה הנוהג, על פי פסיקה שהגיש.
ב"כ הנאשם הדגיש בנוסף את כלל נסיבותיו של הנאשם לקולא. העובדה כי הינו בן 36 שנים ונעדר כל עבר פלילי קודם או מאוחר אשר למד את לקחו ולא שב על מעשיו, במהלך פרק הזמן הבלתי מבוטל שחלף. כמו כן את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הכלכלי הרעוע והיות עול פרנסת משפחתו נופל עליו.
דיון
5.המתווה באשר לסיום הליך ללא הרשעה נקבע בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל כדלקמן:
"הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיבידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי". (כב' המשנה לנשיא ש' לוין, שם).
נקבע בנוסף:
"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל." (סעיף 7 לדברי כבוד השופטת דורנר).
6. ובענייננו, עסקינן בעבירה חמורה אשר בוצעה לצורך גריפת רווח כלכלי. זאת בלא מורא ותוך התעלמות מוחלטת מהנזק שיכול להיגרם כתוצאה מביצועה לקטין עצמו ולחברה כולה, לנוכח ההשלכות החמורות שנודעו לאחרונה לתופעת השכרות.
נפיצות העבירה ופגיעתה הרעה בכלל הציבור מחייבת הטבעת חותם פלילי על מבצעה וכן השתת ענישה מרתיעה על כל רכיביה , תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני זה הפרטי של הנאשם, אף אם אכן יפגע כתוצאה מהותרת ההרשעה על כנה. ולא כל שכן בעת שבענייננו, הנאשם לא הפנים את חומרת המעשים ולא לקח אחריות על מעשיו.
7. משכך, לא מצאתי להורות על ביטול הרשעת הנאשם ועל כן לאף א מצאתי מקום להורות על קבלת תסקיר שיבחן אפשרות כאמור.
8.ואולם מנגד, בבואי לגזור את דינו של הנאשם לא ייעלמו מעיני סך כל נסיבות לקולא. היות הנאשם נעדר כל עבר פלילי מוקדם או מאוחר, נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי הדחוק.
9.לאחר ששקלתי את סך כל השיקולים הצריכים לעניין ועיינתי בפסיקה שהוגשה לעיוני על ידי הצדדים , אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים את העבירה בה הורשע.