גזר דין
1.הנאשם אוריאל בן אליעזר סיטון, יליד 1991 הודה במיוחס לו בכתב האישום והורשע בעבירת לפי הסעיפים 380 לחוק עונשין, תשל"ז - 1977, באישום הראשון וכן ס' 384, 144 (א), 186 (א) לחוק, באישום השני.
כתב האישום מגולל אירועי פורים שנת תש"ע, כאשר ביום 27.2.10 במהלך מסיבת פורים בישיבה התיכונית "הליכות עולם" בקרני שומרון, ביקש מיכאל פלקסברג, מדריך בישיבה את אחד מתלמידי הישיבה שלא להגיש משקאות אלכוהוליים נוספים לנאשם ולאדם נוסף שהיה עימו כי היו שתויים.
בתגובה תקף הנאשם את המדריך בכך שהיכה באגרוף בפניו ובעט ברגלו וקילל אותו . כתוצאה מהתקיפה נגרם למדריך דימום באפו.
בהמשך, ביום 28.2.10 בין השעות 17:00 ל23:00 השתתף הנאשם במסיבת פורים בבית הכנסת "משיבת נפש" שבעמנואל.
במהלך המסיבה, ולאחר ששתה אלכוהול הבחין כי רפאל ששון שברשותו אקדח אותו נושא הוא ברשיון שוכב ישן על מזרון ומחזיק על גופו מתחת מכנסיו באקדח.
הנאשם נטל את האקדח והטמינו בכיס מעילו, נטל סכין לחיתוך בשר באורך 20 סמ' מהמטבח והטמינה גם כן במעילו נסע לביתו שבאלעד והטמינם בחדרו.
ביום 5.3.10 התקשר אליו רפאל ששון ושאלו על האקדח, והנאשם טען בפניו בכזב כי אחר גנבו ומתכנן למוכרו ב700 ₪ ולבקשת ששון כי מוכן גם לשלם 2,000 ₪ הסכים הנאשם לפדותו עבורו ב-700 ₪.
עובר ובסמוך עטף את האקדח והסכין והטמינם באדמה בסמוך למקלט שליד ביתו.
בכך, עבר את העבירות שיוחסו לו.
2.בשל גילו הצעיר והצהרת התביעה כי תעתור למאסר בפועל ובהיותו במעצר נתקבל תסקיר בעניינו.
מהתסקיר נשקפת תמונת חיים עצובה של צעיר בגיל 19 שאמו נרצחה בפיגוע ירי בשנת 2001, בהיותו כבן 11, אביו נכה צה"ל, על רקע נפשי, שהקשר שלו עם ילדיו אופיין בריחוק רגשי ועם התאלמנותו הוצאו הילדים למשפחות אומנה, וכן – גם קיים ריחוק בין הילדים לבין עצמם.
במשך כ-5 שנים החליף כ-4 משפחות אומנה והתקשה להשתלב, ובגיל 16 חזר להתגורר בבית אביו,שהקשר עימו בעייתי.
הנאשם התקשה להשיג עבודה ולהתמיד בה גוייס ושוחרר מחוסר התאמה , וערב ביצוע העבירות כאמור גר עם אביו. בעברו נחשף לשימוש בסמים.
על פי תמונה קשה זו של בדידות וקשיים אישיים מצב רגשי מורכב, וחסכים עמוקים, ובהעדר מודעות באה הערכה לפיה קיים סיכון למעורבות חוזרת בפלילים ובשל הנסיבות הקשות ממליץ ש.מ. להסתפק בתקופת המעצר ולהורות על העמדתו למבחן בנסיון לשמש עבור הנאשם עוגן וגורם תומך ומסייע.
3.התביעה בטיעוניה ותוך הסתמכות על פסיקה עתרה להטלת מאסר בפועל בשל המסוכנות שלצד העבירות וחומרתן, על אף העבר הנקי וגם בהתחשב בנסיבות החיים העגומות לפיכך עתרה למאסר בפועל, מאסר על תנאי , קנס ופיצוי למתלוננים.
עוה"ד, הגב' פישר דורי, התייחסה למידת שיתוף הפעולה של הנאשם, אשר מיד הודה בכל המיוחס לו, כי המדובר בהסתבכות ראשונה עם החוק של צעיר שנסיבות חייו קשות ביותר, אשר זקוק לעזרה ומשווע לה, והעדר כל מסגרת עבורו. בקשתה על פי אלו לסייע לו בדרך שמציע קצין המבחן ולהמנע מחיובו בקנס ופיצוי שהרי אין לו מקורות מימון.
הנאשם עצמו לקח אחריות, הסביר כי תקף את המדריך כדי להתגונן ואת הנשק לקח כי סבור היה שבעליו אינו שומר עליו טוב והתקשה, בבואו להצדיק החזקת הנשק והסכין, וטענתו כי חש מאויים כל הזמן - לא בהכרח משקפת את הסיבה לאותה גניבה .
4.אין ספק בדבר הצורך להחמיר בעבירות נשק בשל הסכנה הטמונה בהחזקתו, שיש בעצם ההחזקה על ידי מי שאינו מורשה פוטנציאל היכול להוביל "להסלמה חמורה ולתוצאות קשות של כל אירוע בו יהיה מעורב אותו נושא נשק, וזאת אף מקום שהנשק מוחזק למטרות הגנה עצמית" (מתוך רע"פ 5921/08 רג'בי נ' מ"י).
כמו כן ידוע וברור כי יש לתת משקל לסיכון הגלום בהחזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה המוחזק על ידי מי שאינו מורשה להחזיקו וללא פיקוח "כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק ולו ברגעי לחץ ופחד" (מתוך ע"פ 3300/06 אבו סנינא נ' מ"י).