מדינת ישראל נ' סומך

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 11.8.10, הודעת קנס בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 10.11.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד השוטר ויליאם זינאתי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח.

על פי גרסת המאשימה, ביום 11.8.10, בסמוך לשעה 08:50, נצפה הנאשם על ידי העד בחולון, בסמוך לצומת הרחובות משה שרת – המצודה, כאשר הוא נוהג ברכב ללא חגורת בטיחות. הנאשם התבקש לעצור את הרכב, זוהה ומפיו נרשמו הדברים הבאים:" אני הייתי חגור. השוטר היה במרחק של 20 מטר, השמשות כהות ולא ניתן להבחין בחגורה. בעומדי במקום ניסיתי להבחין ברכבים שנוסעים ולא ניתן להבחין בחגורה. לבשתי חולצה כהה".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו לא נהג ברחוב ביאליק אל רחוב המצודה, אלא הגיע מרחוב משה שרת. לדבריו, היה חגור , השוטר עמד מול השמש ולא יכול היה להבחין בנעשה בתוך הרכב בבירור.

לטענת הנאשם, השוטר טעה בזיהוי הרכב העבריין, שכן רשם את מפסר הרכב על ידו וטען כי זיהה אותו בשלב מאוחר יותר.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, ציין העד כי עת שהבחין בנאשם לא חגור, רשם את מספר הרכב על ידו ובהמשך, כאשר הרכב חזר לכיוונו והנאשם היה חגור, הורה לו לעצור את הרכב ורשם לו את הדו"ח.

דהיינו, אין תיעוד ממשי של מספר הרכב העבריין וייתכן כי יש ממש בטענת הנאשם לפיה מדובר בטעות בזיהוי.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ב, 14 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

מורה על ביטול המועד שנקבע למתן הכרעת דין.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מהכרעת הדין והנאשם אינו צריך להתייצב בבית המשפט.