מדינת ישראל נ' סויסה ואח'

החלטה

בהתאם לסמכות הקנויה לבית המשפט מכוח הוראת סעיף 18 (ב) לחוק הסניגוריה הציבורית ועל יסוד התרשמות ביהמ"ש, כי לא ניתן לקיים דיון ראוי והולם מבלי שהמשיב 1 יהיה מיוצג, אני מורה על מינוי סניגור מהסניגוריה הציבורית למשיב. אני ממנה את עו"ד לחן כסניגור למשיב 1.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לסניגוריה הציבורית.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תש"ע, 16/06/2010 במעמד הנוכחים.

גיל דניאל, שופט

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עוד ב- 3 ימים, לצורך השלמת חקירה.

המדובר באירוע של קטטה בין המתלונן לבין המשיב 1. על פי ראיות שנאספו קיים החשד כי המשיב 1 תקף את המתלונן במהלך אותו אירוע באמצעות כלי ופצע אותו (לא מדובר בפציעה חמורה, המתלונן לא אושפז). עוד עולה מתוך הראיות כי קיים החשד לפיו המשיב 2 היה שותף לתקיפתו של המתלונן בכך שמסר לידי המשיב 1, את כלי הדקירה.

שני המשיבים נחקרו והכחישו בחקירתם את העבירות המיוחסות להם. המשיב 1 טען כי המתלונן היה זה שתקף אותו ואף הצביע על חבלות בגופו. המשיב 1 מסר הסבר לגבי פציעות אם קיימות על גופו של המתלונן, כתוצאה מאותו מפתח שבו המתלונן עשה שימוש לצורך תקיפת המשיב.

המשיב 2, מכחיש קשר לאירוע ובכלל זאת הכחיש את הטענה כי מסר כלי תקיפה לידי המשיב 1.

בשלב זה, חרף גירסתם של המשיבים, עדיין עומדת גירסתו של המתלונן, אשר לפחות על פיה הותקף על ידי המשיב 1, באמצעות כלי, אשר נמסר למשיב 1, על ידי המשיב 2.

ראיות שנאספו בתיק, אינן יכולות להצביע באופן ברור וחד משמעי, איזו גירסה מבין הגירסאות הסותרות, היא הנכונה, אף שישנן ראיות המחזקות את גירסת המתלונן.

בנסיבות העניין, על אף שמדובר בקטטה בין שניים, אשר במסגרתה התקיפו זה את זה, עדיין החשד כלפי המשיב 1, הינו חמור יותר מאשר זה שמתייחס למתלונן, הואיל ולגבי המשיב 1, קיימת הטענה כי תקף את המתלונן באמצעות כלי, ומדובר בכלי שהביא מיוזמתו בשיתוף המשיב 2, במהלך הקטטה, להבדיל מהחשד המיוחס למתלונן לפיו תקף את המשיב 1 במהלך הקטטה.

עניין זה יש בו כדי להסביר, את העובדה כי המתלונן לא נעצר, נראה כי הדבר נובע גם מכך, שהיוזמה להזעקת המשטרה למקום, באה מצדדים הקשורים למתלונן.

בהתקיים חשד סביר, הקושר המשיבים לעבירות המיוחסות להם, יש לבחון קיומה של עילת מעצר.

בהקשר זה, בכל הנוגע לעילת המעצר בשל מסוכנות, קיים הבדל מהותי בין שני המשיבים, כאשר לראשון מיוחסת התקיפה בפועל ואילו לשני מיוחסת עבירה של סיוע ושותפות.

עילת המעצר המרכזית נוגעת לחשש מפני שיבוש מהלך החקירה. על אף שיש תיעוד חזותי ממצלמות במקום, לא ניתן להשלים החקירה, מבלי שייגבו עדויות עדים נוספים ובקשר לכך, קיים החשש כי אם ישוחררו המשיבים ממעצרם, עלול הדבר להביא לשיבוש מהלך החקירה.

שקלתי האם ניתן להורות על שחרורם של המשיבים כבר בשלב זה לחלופת מעצר, לרבות הרחקתם מהעיר אשדוד, לפחות לימים הקרובים, והגעתי למסקנה כי לנוכח אופי הפעולות החקירה וזהות העדים, אין מנוס אלא להורות על מעצרם.

בהתחשב בנסיבות, יש מקום כי החקירה תקודם במהירות. על אף שהשעה כעת מאוחרת, אפשר וניתן יהיה לבצע חלק מפעולות החקירה עוד היום.

לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרם של שני המשיבים עד למחר 17/6/2010 בשעה 14:00.

תשומת לב הממונים על מעצרו של המשיב 2 לכך שהוא זקוק לקבלת תרופות ויש לאשר הכנסת התרופות לבית המעצר, בכפוף לאישור הרופא.