מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
16539-06-10
21/07/2010
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. סאלים סאחורייה (קטין) 2. תאופיק מסודה
|
|
החלטה לענין משיב מס' 1
נגד המשיב שבפני, ונאשם נוסף, הוגש ביום 9.6.10 כתב אישום ובו מיוחסים לשניהם ארבעה מעשי שוד בנסיבות מחמירות שבוצעו על פי הנטען על ידם באילת.
באישום הראשון נטען כי ב- 21.5.10 המשיב וחברו שדדו סמוך לחצות הלילה הולכת רגל באילת. הם התנפלו עליה הדפו אותה לאחור, הפילוה ארצה, סתמו את פיה ומשכו ממנה בכוח את תיקה שהכיל תכשיטים בשווי של כ- 3,000 ₪ ו- 1,000 ₪ במזומן.
ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 25.5.10, בשעות הצהריים, ארבו סמוך למקום ביצוע השוד הראשון להולכת רגל נוספת שתחלוף במקום. משהבחינו בהולכת רגל הנושאת תיק, התנפלו עליה, סתמו את פיה, כיסו את עינה ונטלו ממנה בכוח את תיקה ובו מזומן, מסמכים, פנקסי שיקים ועוד.
חלפו שלושה ימים נוספים וב- 28.5.10, סמוך לשעה 15:00, התנפלו השניים על הולכת רגל נוספת, הדפו אותה לאחור, הפילו אותה ארצה, כיסו את עיניה ושדדו ממנה את תיקה ובו דברי ערך.
למחרת היום, ב- 29.5.10, סמוך לשעה 00:30, הציבו מארב נוסף. לאחר כשעה חלפה עוד אישה במקום נושאת תיק, השניים התנפלו עליה ושדדו ממנה בכוח את התיק ובו דברי הערך שלה.
בשל כל אלה, מיוחסות לשני הנאשמים, ארבע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וכן עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע.
במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את שני המשיבים עד לתום ההליכים.
בשלב מסויים הופרד הדיון בענין זה בין שני המשיבים ובפני עתה, ענינו של המשיב 1.
המשיב 1, הינו יליד 5.9.1992, ובשעת ביצוע המעשים הנטענים היה בן 18 פחות שלושה חודשים ועל כן דינו לענין זה כדין קטין.
אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כל המיוחס למשיב בכתב האישום. אין גם מחלוקת כי המדובר בסדרת מעשי שוד קיצוניים באלימותם שהמסוכנות העולה מהם מתעצמת נוכח התכיפות והשיטתיות שבה בוצעו ארבעת מעשי השוד כנגד נשים שהלכו לבד ברחוב והכל באותו השבוע.
נוכח קטינותו של המשיב הופנה ענינו, על ידי המותב שדן מלכתחילה בבקשה, לתסקירי שירות המבחן לנוער.
לא אפרט את הגלגולים הארוכים שעברו הבחינות השונות שנעשו על ידי שירות המבחן לנוער.
בסופו של יום, הורה המותב הקודם, לבקשת ב"כ המשיב, כי המשיב ירואיין הן על ידי קצינת שירות המבחן לנוער, והן על ידי מפקחת ההשמה של חסות הנוער על מנת שתיבחן כל דרך אפשרית לנסות ולמצוא פיתרון של חלופת מעצר.
המותב הקודם אף הורה בהחלטה מיום 8.7.10 כי מפקחת ההשמה של חסות הנוער תתייצב אישית בפני ביהמ"ש בדיון הנוסף שנקבע.
הדיון הנוסף התקיים ביום 18.7.10, בפני מותב זה.
בטרם הדיון הוגש לביהמ"ש תסקיר מעצר משלים שנערך על ידי קצינת המעצרים הבכירה של שירות המבחן לנוער במחוז תל אביב, הגב' ליאת אביב.
תסקיר זה נערך לאחר פגישה שקייימו קצינת המבחן ומפקחת ההשמה של חסות הנוער עם המשיב במקום מעצרו בכלא אופק.
המסקנה החד משמעית העולה מתסקיר המעצר הינה כי אין בנמצא חלופת מעצר שתתאים לענינו של המשיב שבפני.
מסקנה זו נסמכת הן על התרשמות עורכות התסקיר בדבר חוסר מודעותו של המשיב לחומרת מעשיו ועל נטייתו למינימליזציה של חומרת מעשיו והתייחסותו המזלזלת והאטומה רגשית, כלשון התסקיר, לקורבנות העבירות שביצע לכאורה והשלכותיהם.