מדינת ישראל נ' נחשונוב ואח'

בפני

שופט חגי טרסי

הכרעת דין

בפתח הדברים אציין כי לצד הרשעת הנאשמים במרבית העבירות שיוחסו להם, החלטתי לזכות את הנאשמים בכל הנוגע לעבירה של העלבת עובד ציבור וכן לזכות את הנאשם בלבד מעבירת האיומים שיוחסה לו.

כתב האישום:

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע מעשי אלימות מגוונים כלפי עובדי ההוצאה לפועל וכלפי שוטרים שסייעו בהליכי עיקול. על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.3.10 בשעה 20:00 לערך, הגיע לבית הנאשמת בנתניה מר אורי מיטרני, עובד ההוצל"פ, על מנת לבצע עיקול מיטלטלין. במהלך האירוע שהתפתח הגיעו למקום גם השוטרים גיל אלימלך, אהרון סטטיה ונופר אפרים, על מנת לסייע למיטרני. הנאשמת הפריעה לשוטרים למלא תפקידם בכך שנעמדה מולם ולא אפשרה ליטול המעוקלים. כמו כן תקפה הנאשמת את השוטרים בכך שדחפה אותם בחוזקה ואת השוטר גיל אלימלך תקפה בסטירה חזקה ובמכות אגרוף, והכול כשבידיה מוחזקת בתה התינוקת. כמו כן העליבה הנאשמת את אלימלך בכך שאמרה לו: "שיהיה לך חג שחור". בהמשך תקפה הנאשמת את השוטרת נופר אפרים במכת אגרוף בחזה ואיימה עליה: "זוזי, אני אהרוג אותך ואת כל השוטרים". באשר לנאשם, הרי שאף הוא הפריע לשוטרים וניסה למנוע את הוצאת המיטלטלין וכן אמר: "על גופתי המתה יוציאו דברים מהדירה...". הוא הכה את גיל אלימלך במכות אגרוף, דחף אותו ובעט בחוזקה באשכיו. כתוצאה מכך נגרמו לשוטר חבלות בדמות אדמומיות מתחת לעינו ונפיחות בכף ידו. הנאשמים תקפו גם את מיטרני וגרמו שריטות בידיו. הנאשם דחף גם את השוטר סטטיה והפריע לו בכך שלאחר שהתבקש לצאת מהבית, חזר ושיבש את עבודת השוטרים. בנוסף, איימו הנאשמים על מיטרני כי "יחסלו אותו, ישיגו אותו בזמן אחר ויקרעו אותו".

בגין מכלול מעשים אלה מיוחסות לכל אחד מהנאשמים עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור – עבירות על סעיפים 275, 273, 274 (1), 192 ו- 288 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. כמו כן מיוחסת לנאשמת עבירה של תקיפה סתם – עבירה על סעיף 379 לחוק העונשין.

בישיבת המענה כפרו הנאשמים במיוחס להם. הנאשמת טענה כי נעמדה מול השוטרים על מנת לנסות ולהסביר להם את מצבה וכי השוטר גיל אלימלך דחף אותה כשהתינוקת בידה והיא "עפה" על הרצפה וצעקה מכאב. בהמשך ניסתה לברר מה עלה בגורלו של הנאשם, אשר נגרר לחדר אחר והוכה בו, אך לא תקפה ולא איימה. הנאשם, מצידו, טען כי הוא זה שהותקף על ידי השוטרים וספג חבטות, ואם עשה שימוש כלשהו בכוח, הרי שהדבר נבע מתוך הצורך להגן על עצמו ועל דודתו, הנאשמת. אציין כבר עתה כי לאחר שנתתי דעתי לראיות שהובאו בפני, שוכנעתי כי המתווה הכללי של האירועים תואם את האמור בכתב האישום ואת גרסת השוטרים ולפיכך החלטתי להרשיע את הנאשמים במרבית העבירות שיוחסו להם בכתב האישום. להלן יובאו נימוקיי.

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו חמישה מתוך השוטרים שנטלו חלק באירועים: גיל אלימלך, אהרן סטטיה, בת אל נעים, עידאת פורסאן ונופר אפרים. כמו כן נשמעו עדויותיהם של המוציא לפועל אורי מיטרני ושל גובה הודעות הנאשמים. דו"חות הפעולה שערכו השוטרים בזמן אמת, בסמוך לאחר תום העימות עם הנאשמים, הוגשו לעיוני ומהווים אף הם חלק מהתשתית הראייתית.

עוד בטרם אפנה לתאר דבריהם של כל אחד מהמעורבים אבהיר כי מדובר היה באירוע מורכב ומתמשך, ובו מספר שלבים. השוטרים הגיעו למקום בהדרגה, בהתאם להתפתחויות בשטח, וכל אחד מהם חווה את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו. כמו כן, אירעו מרבית העימותים בתוך שטח דירתה של הנאשמת, שבה מספר חדרים שונים, כך שלא בכל שלב שהו כל השוטרים יחדיו והיו עדים לכל המתרחש בדירה. בנסיבות אלה אין לתמוה על כך שאין אחידות מלאה בין האמור בעדויות ובדו"חות הפעולה, וכי כל אחד מהנחקרים הדגיש בדבריו ניואנסים אחרים או מסר תיאור שונה במקצת של טיב מעשי האלימות שננקטו בכל שלב ושלב של האירוע. אינני מתעלם מקשיים אלה, אך אין לי כל ספק כי הם נובעים בראש ובראשונה ממורכבות האירוע, ממשכו ומהצורך להתמודד מול ההתנגדות העיקשת ואף האלימה שגילו בני המשפחה כלפי ניסיונות העיקול. אתאר כעת את העדויות בהתאם לסדר הכרונולוגי של הגעת העדים למקום.

עדות אורי מיטרני:

אורי מיטרני, קבלן ההוצאה לפועל (להלן: "מיטרני" או "הקבלן"), העיד בפני וסיפר כי הוא עוסק בעיקול מטעם ההוצל"פ כעשר שנים. ביום האירוע, הגיע לבצע עיקול בבית הנאשמת מכוח צו בית המשפט. בטרם הגיעו לבית הנאשמת, עבר בתחנת משטרת נתניה וקיבל אישור לצאת לשטח. הנאשמת הייתה מודעת לקיומו של החוב, אך ניסתה לשכנע לדחות את ביצוע העיקול. הקבלן סירב והנאשמת התקשרה לבעלה ולבנה. אלו הגיעו וזמן קצר אחריהם הגיע גם הנאשם. לדברי מיטרני, בשלב זה "התחילו האיומים: תלך מפה, תעזוב, לא כדאי, אנחנו נתפוס אותך אחר כך" (עמ' 13 ש' 28-29 לפרוטוקול). בעקבות זאת התקשר הקבלן למשטרה וביקש סיוע. למקום הגיעו שוטרים וכשגם אלו הבינו כי צפויה התנגדות, הוזעק למקום גם הקצין גיל אלימלך. אלימלך הגיע, בחן את הצו, פנה אל מיטרני ושאל אותו מה ברצונו לעשות, שכן הסמכות להחליט האם לבצע או לא לבצע את צו העיקול נתונה אך ורק בידי הקבלן, ולקצין המשטרה אין סמכות להורות לו שלא לבצע צו עיקול חוקי. מיטרני השיב כי ברצונו לבצע את הצו ואלימלך השיב: קדימה, תתחילו לעקל.

בעקבות זאת פנה הקבלן לעבר מכשיר הטלוויזיה על מנת לתפסו ולעקלו. מאותו רגע, החלה "השתוללות רבתית בבית כדי שלא אקח את הדברים. אני מחזיק את הטלויזיה ביד חוטף דחיפות בגב, חוטפים לי את הדברים מהידיים, גם מהנאשמת וגם מהנאשם. " (עמ' 14 ש' 13-17). העד תיאר מעשי השתוללות ודחיפות כלפיו וכלפי השוטרים מצד שני הנאשמים. כמו כן סיפר על בעיטות מצד הנאשם, ועל מכות שספג בגב ובכתפיים ושריטות שנגרמו לו, גם אם לא בכוונת מכוון, כתוצאה מניסיונותיה של הנאשמת לאחוז בידיו ולמנוע השלמת העיקול. לדבריו, עמד מאחוריו כל העת הקצין גיל אלימלך, אשר חצץ בגופו בינו לבין תוקפיו וספג חלק ניכר מהמהלומות שכוונו נגדו. אלימלך ממש הגן עליו בגופו, ובעקבות זאת אף שלח העד מכתב תודה למפקד תחנת המשטרה. בסופו של דבר, לאחר שנעצר הנאשם ונאזק, הצליחו המעקלים לצאת מהבית כשברשותם שני מכשירי טלוויזיה. הקבלן שלל מכל וכל גילויי אלימות מצד השוטרים, לרבות הטענה כי אלימלך דחף בחוזקה את הנאשמת.

כאן המקום לציין את הרושם האמין והחיובי שהותיר מיטרני בעדותו. המדובר באיש מקצוע, אשר בה לממש חובתו על פי דין ולפעול מכוח צו בית המשפט. התרשמתי כי פעל במקצועיות לביצוע משימתו על אף הקשיים הניכרים שניצבו מולו. אין מדובר באיש משטרה המחויב כלפי שוטר כזה או אחר ועל כן עשוי ליפות את המציאות למענו. למעשה מסר העד כי לא הכיר כלל באופן אישי את השוטרים שנחלצו לעזרתו והעובדה כי מצא לנכון בתום האירוע לשגר מכתב תודה למפקד תחנת נתניה אך מעידה על עוצמת ההתנגדות בה נתקל במקרה זה, ועל ההגנה הראויה לה זכה מצד כוחות המשטרה שנחלצו לעזרתו.

אין לי כל ספק כי עדותו של מיטרני משקפת נאמנה את ההתרחשויות. מדובר בעדות סדורה והגיונית העולה בקנה אחד עם השכל הישר ומתיישבת עם מכלול העדויות שהובאו בפני. עדות זו מבססת היטב את התנגדותם של הנאשמים להליכי העיקול, את ניסיונותיהם המובהקים להפריע לפעילות הקבלן והשוטרים ואת מעשי התקיפה שהתלוו לכך. הסייג היחיד שמצאתי בעניינו נוגע למעשי האיומים כלפיו, אשר לגביהם לא ניתן פירוט מדויק. העד השמיע טענות כלליות בלבד לגבי אותם איומים, ולא מסר באופן מפורט מי מהנוכחים במקום היה אחראי להם. מאחר ובדירה שהו אנשים נוספים פרט לנאשמים, אין בידי לקבוע כי דווקא הם השמיעו איום כזה או אחר. בעמ' 21 ש' 21 לפרוטוקול מוזכר אמנם דבר איום ספציפי מצד הנאשמת, אך איום זה אינו מוזכר בכתב האישום ואף לא הוזכר בתלונה שהגיש מיטרני, ועל כן אין מקום לבסס עליו ממצא וודאי. לפיכך, יזוכו הנאשמים מעבירת האיומים, ככל שהיא מתייחסת לדבריהם כלפי הקבלן.

השוטרים הראשונים שהגיעו לבית הנאשמת בעקבות פנייתו של הקבלן למשטרה היו אהרון סטטיה ובת אל נעים. אפנה כעת לבחינת גרסאותיהם.

עדות אהרון סטטיה:

כתחליף לחקירתו הראשית של העד, הוגש לעיוני דו"ח הפעולה שערך בתום האירוע – ת/4. עיון בדו"ח מעלה כי בהגיעו למקום עם שותפתו שמעו השניים צעקות עוד מהמסדרון הסמוך. הם הרגיעו את בני הבית והזעיקו צוות נוסף שבראשו השוטר פורסאן עידאת (להלן: "פורסאן"). לפתע נכנס לדירה הנאשם והחל מייד בצעקות. סטטיה ניסה להרגיע אותו וביקש ממנו לצאת החוצה. בינתיים התנהל מו"מ בין הקבלן לבני המשפחה, וכשהחלו אנשי ההוצל"פ להרים את אחת הטלוויזיות, החל הנאשם בצעקות והוצא החוצה על ידי סטטיה. בשלב זה הגיע הצוות של פורסאן וביחד "הקפיאו" השוטרים את המצב עד להגעת הקצין התורן, גיל אלימלך. במזכר נוסף שערך סטטיה עוד באותו יום – ת/5 – מציין סטטיה כי עוד בטרם הגיע אלימלך למקום אמר הנאשם : "על גופתי המתה יוציאו דברים מהדירה לפני החג". כמו כן דחף הנאשם את סטטיה ואת המעקלים ואף כשנתבקש לעזוב חזר לדירה, צעק ומנע המשך העיקול.

מכל מקום, כשהגיע הקצין אלימלך למקום, הוא הורה לקבלנים לבצע העיקול ואז החלו בני המשפחה להשתולל ולצעוק בקולי קולות. השוטרים ניסו להרגיעם ולהרחיקם מהקבלנים אך הם דחפו את הקבלנים. הנאשם דחף את סטטיה, פורסאן ואלימלך עד שהוחלט לעצרו, והוא נלקח על ידי פורסאן ואלימלך לאחד החדרים, בעוד סטטיה עצר, לפי הוראת אלימלך, את אבי המשפחה, בחדר אחר. הנאשם המשיך להשתולל ולהכות באגרופים ובעיטות את פורסאן ואלימלך ולכן נחלץ סטטיה לעזרתם ונכנס לחדר בו שהו. הנאשם הכה בסטטיה באגרופיו ובעט באלימלך באזור המפשעה. סטטיה ופורסאן השכיבו את הנאשם על המיטה וניסו לכבול אותו, אך הוא התנגד בחוזקה והם נזקקו לעזרת צוותי בילוש שהגיעו למקום וביחד השתלטו עליו ואזקו אותו. בינתיים ספג אלימלך סטירות גם מידי הנאשמת. כתוצאה מהתנגדותו האלימה של הנאשם למעצרו נפגע סטטיה ונשרט בידיו ובאחת מאצבעותיו.