מדינת ישראל נ' מנחם

החלטה

בפניי בקשה לדחיית מועד דיון וכן בקשה לפסלות מותב זה.

הסניגור טוען כי לא יוכל להתייצב לדיון בשל דיון מקביל אחר, ובכל הנוגע לפסלות המותב, הוא טוען כי בשל העובדה שבפני מותב זה מתנהל תיק אחר של המבקשת אין זה ראוי שביהמ"ש יחשף לעברה באותו תיק וישפוט את המבקשת בתיק זה.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומבקשת לדחותה. ראש לשכת התביעות מציינת, כי מדובר ב"ביהמ"ש מקצועי ובשל מיעוט שופטי התעבורה מעולם לא נפל רבב בפני ביהמ"ש בשל כך שהינו שומע מס' תיקים של אותו נאשם" – כך לשון התגובה.

באשר לבקשה לדחיית הדיון, טוען הסניגור כי קבוע לו דיון נוסף בבית משפט אחר. ביהמ"ש הורה לו להגיש אסמכתא לכך, אך אסמכתא כזאת לא הוגשה עד היום. לאור הנחיות ביהמ"ש העליון בכל הנוגע לבקשות דחיה בשל דיונים צולבים, לא אוכל להיעתר לבקשה לדחיית הדיון.

באשר לטענת הפסלות, מדובר בתיק דו"ח שימוש בטלפון נייד במהלך נהיגה. הדוח נשוא כתב האישום נמסר לנאשמת ב- 13/3/12. כתב האישום הוגש לביהמ"ש ב- 30/6/12. מאז עתרה המבקשת לדחיית הדיונים, פעם ללימוד החומר, ופעם בשל קבלת ייצוג ע"י בעלה הסניגור בתיק זה. לכל אורך הבקשות שהגישה, להן נעתר ביהמ"ש, לא עלתה כל טענת פסלות כנגד מותב זה.

למרות הדחיות שניתנו, לא התייצבו הסניגור והמבקשת לדיון ההקראה הקודם, והגישו בסמוך לדיון בקשה לדחייתו. בהעדר המבקשת ובא כוחה, לבקשת המאשימה, ובהתאם להוראות סעיף 240 (א) לחסד"פ, נשפטה המבקשת בהעדרה. עם זאת, ועל אף העדר סיבה מוצדקת להיעדרות מהדיון, ביטל ביהמ"ש את פסק הדין לבקשת הסניגור, הואיל וסבר כי יש להכריע בענין לגופו לאחר שמיעת ראיות על מנת למנוע חשש לעיוות דין. לאחר שבוטל פסק הדין, הוגשה בקשה זו לפסילת המותב מהטעם האמור. ברם, התיק השני של המבקשת (2534-03-13) אליו מפנה הסנגור, קבוע להמשך שמיעת ראיות תביעה לתאריך 24.12.2013, וטרם הסתיים. לכן, תמוהה בעיני ביהמ"ש טענתו של הסנגור, המבקש שמותב זה יפסול עצמו מאחר והוא ייחשף באותו תיק לעברה התעבורתי של המבקשת.

לאור הנימוקים דלעיל, אני דוחה את שתי הבקשות.

אין שינוי במועד הדיון והוא יתקיים במועד אליו הוא קבוע.

המבקשת מוזהרת בחובת התייצבותה.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: