מדינת ישראל נ' לוזיאנוב(עציר)

בפני

כב' השופטת עינת רון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני פרטי אישום שעניינם עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. שתי העבירות עניינן מעשים המכוונים לכאורה, כלפי בת זוגו – המתלוננת.

המתלוננת, אשר הודעתה במשטרה נגבתה בשפה העברית, העידה על עצמה כמי שדוברת את השפה, אך מעדיפה לדבר ברוסית, שכן אזי שפתה קולחת יותר ועל כן היא נעזרה בעדותה בבית המשפט במתורגמן.

המתלוננת סיפרה כי מערכת יחסיה עם הנאשם נמשכה, לסירוגין, במשך כארבע שנים ותקופות מסויימות הם אף התגוררו יחדיו.

ביום 6/11/09, השניים רכשו בקבוק וודקה, אותו שתו במהלך ארוחת הערב ולאחר מכן פנו לישון בחדרים נפרדים, כפי שעשו לאחרונה, עקב מריבות שנתגלעו ביניהם.

השכם בבוקר העירה המתלוננת את הנאשם על מנת שילך לעבודתו ובזמן שהתארגן לעשות כן הוא קלל אותה והעליב אותה. מאחר, שבעת האחרונה, לאור המריבות ביניהם, ביקשה המתלוננת כי הנאשם ישכור לו דירה משלו ויעזוב אותה, ביקשה המתלוננת אותו בוקר, לאור התנהגותו, כי ישאיר את מפתחות הדירה , בטרם ילך.

את המשך הדברים תארה מהתלוננת כך: "הוא נתן לי מכה עם המרפק בצד שמאל מתחת לצלעות , עפתי לכיוון הקיר ליהה לי מאוד כאב צעקתי....". לאחר מספר דקות הגיעה משטרה אל המקום, ולא ידוע לה מי הזעיק את המשטרה, אך סביר שהיה זה למשמע צעקותיה.

המתלוננת סיפרה כי למרות שהמכה שהיכה אותה הנאשם היתה חזקה מאוד, הרי שהיא לא הותירה בה סימנים ונאמר לה ליטול משככי כאבים.

המתלוננת אישרה כי ערב קודם לכן, בזמן ארוחת הערב, במהלך ויכוח , החל הנאשם לנופף בידיו מול פניה ואז היא נשכה אותו.

עוד סיפרה המתלוננת כי כשבוע לפני אירוע זה, פנתה אל אמו של הנאשם וסיפרה לה על המריבות שנתגלעו ביניהם וביקשה כי הנאשם ישכור לעצמו דירה משלו. לאחר מכן נפגש הנאשם עם אמו ומשחזר היכה אותה פעמיים עם רגלו בראשה ואזי התקשר אל אמו וביקש כי תאמת שהמתלוננת היתה שיכורה ונפלה וכך נחבטה עם ראשה בקיר.

בחקירה הנגדית נשאלה המתלוננת מדוע חיה עם הנאשם זמן כה רב, אם עתה היא אומרת שאינה רוצה לחיות עימו והשיבה כי היו לה רגשות כלפיו והיא קיוותה כי ישתנה.

היא אישרה כי תחילה אכן לא סיפרה שנשכה את הנאשם, אך לאחר מכן שחזרה את המעשה והוא זכור לה היטב. היא מסבירה את השוני שיש בגרסאותיה במשטרה באשר לנושא זה, בכך שתחילה לא זכרה אירוע זה, ועל כן הניחה לשוטרים לרשום ככל שירצו.

משהוטח בה כי היא מספרת את שנוח לה ומסתירה את שנוח לה, השיבה: "גם עכשיו לא סיפרתי הכל, כי בבוקר הוא גם נתן לי מכה עם הרגל.... אני לא רציתי לספראת הכל, כדי שלא לעשות לו רע..." היא הוסיפה כי את דבר המכה שקיבלה לא היהה יכולה להסתיר כיוון שאחרת מה פשר היה לצעקותיה, אשר נשמעו והביאו להזעקת המשטרה.

עוד השיבה המתלוננת בחקירתה הנגדית כי כטענתה המכה, הגם שהיתה חזקה, לא הותירה בה סימנים, על אף עורה הבהיר וזאת כיוון שהנאשם פג ע בה בחלק רך של גופה, יחד עם זאת סבלה מכאבים זמן רב מאוד. יחד עם זאת אין ברשותה תעודות רפואיות המעידות על כך, כיוון שנאלצה להמשיך בעבודתה על מנת לפרנס את עצמה.

המתלוננת עומתה בחקירה הנגדית עם כך שבהודעתה במשטרה מסרה לגבי האירוע הקודם כי מדובר באגרוף בבטן ולא במכות בראש והשיבה כי במשטרה לא רצתה לספר זאת וחזרה על כך שלא רצתה להרע לנאשם, אלא כל שרצתה שיניח לה בשלום, אך באשר לאירוע הקודם מדובר הן באגרוף בבטן והן במכות בראשה.

וכך אמרה המתלוננת: "אני במשטרה רק לא אמרתי את כל האמת ..... אני לא רציתי שום משטרה רק רציתי שיעזוב אותי, רציתי שיעזוב אותי בשקט, לא הייתי צריכה שום דבר, אני לא מקבלת שום דבר מזה שהוא נמצא כאן.... אני לא תכננתי אף פעם לנקום בו, רק רציתי שילך ביום שישי, לא אני הזמנתי את המשטרה".

אמיר ערד הוא שוטר הסיור, הגיע למקום בעקבות הודעה של מודיע אשר דיווח על צעקות של גבר ואישה הנשמעות מתוך דירה. משהגיע למקום, פגש בחשוד – אשר אותה עת לא ידע כי הוא החשוד – חולף על פניו ופגש במתלוננת, ממנה נדף ריח אלכוהול, אך הוא תקשר עימה.

הוגש דו"ח הפעולה של עד זה (ת/2) ממנו עולה כי שוטרי הסיור פגשו את המתלוננת, כאשר זו פתחה להם את הדלת כשהיא בוכה ומחזיקה את צד שמאל של גופה. המתלוננת מסרה בתחקור ראשוני כי החבר שלה היכה אותה באמצעות מרפקו לאחר ויכוח ומסרה את פרטיו. השוטרים ציינו כי מהמתלוננת נדף ריח חזק של אלכוהול. השוטרים הבינו על פי התיאור כי זהו האדם אשר חלף על פניהם עם כניסתם למקום וירדו לרחוב ושם עיכבו אותו.