מדינת ישראל נ' כהן(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בקרית גת (כב' השופט באומגרט) מיום 12.8.10, בתיק מ"ת 46837-07-10, המורה על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדה של 7500 ₪ במזומן, ערבויות צד ג' ואיזוק אלקטרוני.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז -1977; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 7(1)(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973 + עבירה לפי סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, בתאריך 22.7.10, במושב הודיה, החזיק הנאשם עם שניים אחרים שזהותם ידועה למאשימה, סם מסוכן מסוג קנבוס, המוסלק באדמה מתחת עלים, ומחולק לאריזות, במשקל כולל 6 וחצי ק"ג, וזאת שלא לצריכה עצמית וללא היתר. מיד ובהמשך, כשהודיע שוטר לנאשם על מעצרו, עשה הנאשם מעשה בכוונה להפריע לשוטר ולהכשילו, כשהוא ממלא את תפקידו כחוק, בכך שניסה לברוח מהמקום והתנגד למעצר, תקף את השוטר באמצעות ידיו ומשך בחולצתו, וקרע את השרשרת על צווארו.

במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, נבחנה האפשרות לחלופת מעצר, ובתסקיר מיום 10.8.10, העריך שירות המבחן כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא גבוהה אולם ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר מלאה אשר תרחיקו באופן משמעותי מהסביבה המוכרת לו.

שירות המבחן בחן כחלופת מעצר או כמפקחים/מפקחות את בנות משפחתו של המשיב, האחות נופית, האם ציפי, אחות חופית והדודה רותי.

שירות המבחן התרשם כי אף אחת מהן אינה מהווה חלופת מעצר המצמצמת את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב, הן גילו מעורבות נמוכה בחיי המשיב בטרם מעצרו, התקשו לבחון לעומק סיטואציות בעיתיות שעלולות לצוץ בעתיד, ואינן יכולות להציב גבולות משמעותיים להידרדרות זו.

בשל אופי העבירה המיוחסת למשיב, לא ראה שירות המבחן את החלופות המוצעות כחלופה מתאימה, בין היתר על רקע העדר ריחוק גאוגרפי מספיק.

בימ"ש קמא בהחלטתו נשוא הערעור, הורה על שחרורו של המשיב לחלופה שנפסלה ע"י שירות המבחן, וקבע כי בחן אף הוא את החלופות המוצעות, ומצא כי הן כן מתאימות, למעט האחות חופית, תוך שהוא מגבה את החלופות בתנאים מגבילים כפי שפורט לעיל, הפקדה במזומן, ערבות עצמית ואיזוק אלקטרוני.

על החלטה זו הוגש הערר דנן, בו טוענת המשיבה כי רק במקרה חריג יש לשחרר נאשם בעבירת סמים לחלופת מעצר, ואילו בנסיבות שבמקרה זה לא נמצאה כל נסיבה חריגה שמצדיקה את שחרורו.

מאידך, טוען סנגורו של המשיב, כי בימ"ש קמא בחן באופן בלתי אמצעי את הערבות ומצא אותן כראויות, כל משפחתו של המשיב מתגוררת באזור אשקלון ואילו החלופה המוצעת היא במושב שובה המרוחק כ-30 ק"מ מאשקלון, ומדובר בצעיר בן 19 ללא עבר פלילי, כאשר האיזוק האלקטרוני מעבה את החלופה באופן משמעותי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתסקיר המעצר ובפרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא לרבות חקירת הערבות, אני סבורה כי יש מקום לקבל את הערר.

אכן, כפי שקבע בימ"ש קמא אין חולק כי עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מקימה עילת מעצר סטטוטורית, ונקבע לא אחת כי ניתן להורות על שחרור בתנאים ובנסיבות רק בהינתן מקרה חריג ומיוחד.

במקרה דנן, נבחנה חלופת מעצר ע"י שירות המבחן, אלא שהיא לא נמצאה ראויה.

לא מצאתי כל נסיבות חריגות שיצדיקו את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, שלא נמצאה ראויה, אינה מרוחקת דיה ממקום ביצוע העבירה, בעת שהערכת המסוכנות של המשיב הינה גבוהה, ומדובר בתפיסת כמות סם במשקל משמעותי.

ניתן יהיה לבחון חלופת מעצר, היה ותוצע חלופה אחרת.

לאור האמור, הערר מתקבל.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה והודעה היום ג' אלול תש"ע, 13/08/2010 במעמד הנוכחים.

צילה צפת, שופטת