מדינת ישראל נ' יפה(עציר)

החלטה

הדיון יתנהל בהעדר המשיב.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט

החלטה

עברתי בעיון על כל החומר המצוי בתיק שלפני.

שחרורו של המשיב בא לאחר החלטתו של בית המשפט העליון בבשפ 5322/10 ולאחר שהוא שהה במעצר כבר למעלה משנה.

כב' השופט גרוניס אשר דן בתיק קבע כי אין המדובר בכתב אישום מן החמורים.

נכון אמנם, שאורחות חייו ואופיו של המשיב, מלמדים על מסוכנות טבועה, אולם בית המשפט העליון הותיר את קביעת תנאי השחרור בידי בית משפט השלום.

איני סבור, כי בית המשפט קמא מחוייב היה לנמק את החלטתו, באשר לשינוי תנאי השחרור וקבלת טיפול מעבר לנימוקים שנומקו על ידו, ולאחר שהתקיים דיון, בו שטחו ב"כ הצדדים את טענותיהם בהרחבה.

מסתבר, כי העוררת עצמה הסכימה, כל עוד המוסרות היו נתונות בידיה, כי המשיב יצא לקבלת מטדון בחיפה באופן יום יומי. משום מה, מתנגדת היא עתה כי יקבל את המטדון בעיר מגוריו, מקום הקרוב בהרבה ומצריך נסיעה קצרה, לעומת העיר חיפה.

משהסתבר כי המשיב נזקק למטדון מסיבות רפואיות, וחומר זה סופק לו אף בהיותו עצור בין כתלי הכלא, הרי אך מובן כי מן הראוי לספק לו את התנאים לקבלת החומר גם כיום.

האופציה האחרת קשה יותר.

עיינתי במכתב עמותת מאמץ נספח י', והסתבר כי העמותה דורשת, דרך קבע, והדבר אף ידוע מניסיוני בתיקים אחרים, כי המטופל עצמו יתייצב לשם קבלת התרופה.

לא מצאתי כי ההתנגדות העיקרית לאספקת התרופה על ידי בני משפחה נובעת דווקא מהתנגדותו של המשיב. עם זאת, הטעם שהועלה על ידי עמותת מאמץ, שגם המשיב עצמו אינו מעוניין "כל כך", אינו בלתי סביר.

נכון אמנם, כפי שהערתי לעיל, כי המשיב הוכיח עצמו עד כה כאדם שלא ניתן לסמוך עליו. מחמת עובדה זו, אף נקבעו משמורנים לגביו.

על כן, סבורני כי אם יצא לקבלת התרופה בליווי משמורן, ימנע ממנו הדבר ביצוע עבירות במהלך יציאה זו.

מכל הסיבות האמורות, אני דוחה את הערר. עם זאת אני מדגיש, כי כל יציאה לקבלת תרופה בניידת עמותת מאמץ בנהריה, תעשה בליווי משמורן.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט

מירב.