מדינת ישראל נ' יהודה

המשיב וב"כ עו"ד קובי בן שעיה

החלטה

1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפה הגורמת חבלה והיזק בזדון. על פי כתב האישום עת ישבה המתלוננת על ספסל ניגש אליה המשיב שהיה בגילופין ושפך וודקה מהכוס על שערה וזו החלה לגדפו. המשיב ניגש אל המתלוננת דחף אותה והפילה על הרצפה, בעט בצלעותיה מסר פעמים וגידף אותה. המתלוננת קמה ואמרה לנאשם "די, חלאס הרבצת לי" ואז מייד הפילה המשיב שוב על הארץ השליך לעברה את כוס הזכוכית שבידו שהתנפצה ופגעה במתלוננת ברגלה ופצע אותה. בהמשך לקח מיד המתלוננת את הטלפון הנייד שלה, השליכו על הארץ ושבר אותו. כתוצאה מכך נותרה המתלוננת עם חתך בשוקה השמאלית, שריטה באצבע הימנית, אודם מעלה גומתה השמאלית, שטף דם תת עורי בבטנה התחתונה וכן עם שפשופים מעל לקשת צלעותיה.

על פי הבקשה למבקשת ראיות טובות למיוחס למשיב, כאשר לנוכח המיוחס לו קמה בעניינו עילת מעצר של מסוכנות. לטענת המבקשת בדרך נס לא גרם המשיב למתלוננת לנזקים גופניים חמורים יותר.

2. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב, אלא שלטענתו כלל לא קמה עילת מעצר בעניינו וזאת לנוכח גילו הצעיר של המשיב, היעדרו של כל עבר פלילי, והעובדה שהאירוע שככל הנראה התפתח עקב טעות הסתיים בסולחה כשהמשיב מתנצל בפני המתלוננת ואף נותן לה פלאפון חילופי. בנוסף, המשיב עומד להתגייס בזמן הקרוב. לנוכח כל האמור אין מקום לטענת ב"כ המשיב אף להורות על שחרורו למעצר בית ובכך לפגוע במסלול הגיוס אליו הוא הולך. לטענת ב"כ המשיב גם למעצר, לראשונה, יש השפעה משמעותית על המשיב ויש בו כדי להפחית ממידת מסוכנותו ככל שקיימת.

לטענת ב"כ המבקשת מדובר באירוע חמור שהתחיל ללא התגרות מצד המתלוננת ומדובר בשלוש תקיפות. העובדה שהמשיב ביצע את המיוחס לו בזמן שהיה בגילופין מוסיפה לחומרה והעובדה שלא היתה כל היכרות בינו לבין המתלוננת מלמדת כי מסוכנותו של המשיב היא כללית ואין מקום להורות על שחרורו של המשיב לכל חלופה בטרם ינתן תסקיר מעצר בעניינו.

3. שקלתי את טענות הצדדים. המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים ומלמדים על מסוכנות, בפרט כאשר נעשו בהשפעת אלכוהול. המשיב, ללא כל היכרות עם המתלוננת, שפך לכאורה על ראשה כוס וודקה ובתגובה לגידופים מצידה תקף אותה ושב ותקף אותה באופן המלמד על אובדן שליטה והיעדר מעצורים. ממזכר שבתיק עולה כי עד ראייה פחד ליתן הודעה במשטרה מאחר וחשש מהמשיב שלדבריו כבר הרביץ בעבר לאחרים. מהודעתה של המתלוננת עולה כי פחדה להתלונן על המשיב ואביה הוא ששכנע אותה להגיש את התלונה. המסקנה המתקבלת מן האמור הוא כי יש צורך בהערכת גורם מקצועי, שירות המבחן, את מידת מסוכנותו של המשיב.

עם זאת, מוכנה אני עקרונית, בפרט לנוכח גילו הצעיר של המשיב והיעדרו של עבר פלילי לשקול את שחרורו לחלופת מעצר מחוץ לישוב בו הוא מתגורר, בתנאים של איזוק אלקטרוני ובפקוח ראוי, עוד בטרם ועד לקבלת תסקיר המעצר בעניינו. ככל שתוצע חלופה כאמור היא תשקל לגופה.

אני מורה איפוא כדלקמן:

שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב בשים לב לכל האמור לעיל.

הבקשה נקבעת לדיון נוסף ליום 19.7.10 בשעה 09:30.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה בפקס לשירות המבחן אשר מתבקש להכין את התסקיר עד למועד הדיון.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תש"ע, 04 יולי 2010, במעמד הצדדים.

ב"כ המשיב: אבקש לקבוע דיון נוסף למחר לשעה 08:30 על מנת להציג חלופת מעצר בהתאם להחלטת בית המשפט. אבקש גם ששירות המבחן יתייחס לאפשרות גיוסו של המשיב לצבא.

החלטה

1.הבקשה נקבעת לדיון נוסף ליום 6.7.10 בשעה 08:30.

2.המשיב יובא באמצעות שב"ס.

3.לנוכח השביתה ב"כ המשיב ימציא העתק ההחלטה לשירות המבחן.