מדינת ישראל נ' טייטלבאום

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 11.8.10, הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש, עבירה על תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו, וביום 6.10.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

ע"ת 1 – רס"מ הדס ערמי, מטעמה הוגשה הודעת תשלום קנס שנערכה לנאשם במועד ההורדה מהכביש וסומנה ת/1.

ע"ת 2 – רס"מ דני ציתיאת, מטעמו הוגש טופס ההורדה מהכביש, שסומן ת/2.

ע"ת 3 – רס"מ רפי ביטון, מטעמו הוגש דו"ח ההזמנה לדין, שסומן ת/3.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 10.8.10, בסמוך לשעה 11:20, נהג הנאשם ברכב בבני ברק,נעצר לביקורת על ידי ע"ת 1 ו- 2 ונמצא כי ברכב בו נהג, שמספרו 3692329, נמצאו ליקויים, כמפורט ב- ת/ 2. לנאשם נמסרו ת/1 – ו- ת/2, בו סומן כי אין לנסוע ברכב, אלא יש להעבירו לתיקון בגרירה בלבד.

למחרת, ביום 11.8.10, בסמוך לשעה 10:15, נהג הנאשם ברכב שבנדון בבני ברק ונעצר שוב לביקורת, הפעם של משרד התחבורה ובה נמצא כי הוא נוהג ברכב שנאסר לשימוש. כנגד הנאשם נרשמה ת/3 ורכבו נגרר מהמקום.

מפי הנאשם נרשם ב- ת/3 :" אני כרגע מוביל תרופות עוד לא עשיתי טסט ועוד לא תיקנתי את הרכב. הרכב הוא שלי אני קניתי אותו אבל הוא רשום על שם ידידה שלי (לא קריא)..נווה. אני עובד בקו תרופות בני ברק רמת גן גבעתיים. הבוחן אמר לי שאסור לי לנסוע עם האוטו ואני צריך לתקן את הליקויים תוך 48 שעות ולהגיע למרחב תחנת משטרה בין 12:30-14:00. אני לא קראתי את הטופס".

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ועד הגנה מטעמו, מוטי בן דוד. על פי גרסת הנאשם, הוא אכן קיבל את הודעת איסור השימוש לידיו ונאמר לו כי יש לו ארכה של 48 שעות לתקן את הליקויים, אך לא נאמר לו כי הרכב הורד מהכביש ולראיה, הותר לו לנסוע מהמקום עם הרכב.

לגרסת ההגנה, הסימון ב – ת/2 לגבי "גרירה בלבד", הוסף בשלב מאוחר יותר.

הנאשם הודה כי נהג ברכב למחרת לצרכי עבודתו ונעצר שוב לביקורת, בה נאמר לו כי הוא נוהג בניגוד להודעת איסור שימוש.

עד ההגנה העיד כי פגש בנאשם במועד רישום ההורדה והנאשם אמר לו כי הוא עצוב כיוון שקיבל דו"ח ויש לו ארכה של כמה ימים לתקן את הרכב. לדבריו, הנאשם נכנס לרכבו ונסע מן המקום.

בחקירתו הנגדית, לא ידע העד לומר באיזה תאריך פגש את הנאשם או באיזו שעה ואישר כי הוא פוגש בו מדי יום.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום

וזאת מהנימוקים הבאים:

לעניין עבירה של נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש, קבעה כבוד הש' נאור, ברע"פ 2929/04 מדינת ישראל נ' רפאל אוחנה: