מדינת ישראל נ' טבראני(אסיר)

גזר - דין

הנאשם הורשע בתיק זה, על פי הודאתו בעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ובעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק הנ"ל.

בעובדות תיק האישום בתיק זה נטען, כי ביום 21.10.10 בשעה 03:35, לערך, העליב הנאשם שוטרים, שהגיעו לביתו שבעכו העתיקה לבצע חיפוש, ואיים עליהם באומרו להם, בין היתר, כי יגיע לכל אחד מהם וכי ידרוך עליהם ועל משפחתם. עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם איים, בנוסף, לאחר שהודע לו כי הוא עצור, על השוטר אשר מלכה באומרו לו: "אתה קצין קטלני. אני אדאג לטפל בך".

ביום 22.12.10, לאחר שהורשע הנאשם בדין, הודיעו ב"כ הצדדים לביהמ"ש, כי גובש ביניהם הסדר טיעון לפיו יושת על הנאשם בתיק זה עונש של מאסר בפועל בן חודש ימים, זאת בדרך של עבודות שירות בכפוף לחוו"ד הממונה על עבודות שירות, ובצד רכיב ענישה של מאסר על תנאי. בנוסף, הבהירו ב"כ הצדדים, במסגרת הצגת הסדר הטיעון, כי במידה ולא יוכל הנאשם לבצע את עבודות השירות מטעמים בריאותיים, אזי תשקול המאשימה בהמשך את עמדתה לעניין הסכמה להשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי בלבד.

לחובת הנאשם יש לציין את חומרת העבירות בהן הורשע, שכן עסקינן בעבירת איומים ובעבירה של העלבת עובד ציבור אשר בוצעו ע"י הנאשם כלפי שוטרים, עת מילאו תפקידם כדין, ולפיכך ניתן לשוות לעבירות במקרה דנן נופך של חומרה על רקע העובדה שהופנו כלפי שוטרים, והרי שומה על בתיהמ"ש להגן על שוטרים הממלאים תפקידם כדין פן יהיו חשופים לאלימות, אם פיזית ואם מילולית.

עוד יש לציין לחומרה כי עסקינן בנאשם שבעברו הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות אלימות, הן פיזית והן מילולית, כפי שטענה ב"כ המאשימה בנקודה זו, ובצדק.

עם זאת, יש ליתן את הדעת, מנגד, לנסיבותיו המיוחדות של תיק זה כפי שהובאו מפי הסניגור במהלך טיעוניו לעונש בפניי. יובהר, כי הנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום בעידנא דריתחא, זאת לאחר שהתעורר באישון לילה, במהלך החיפוש שביצעו השוטרים בביתו, שאז לטענת הסניגור, נזרע הרס ובלגן בבית הנאשם ואף נחבל אביו, כפי שעולה לכאורה מהתמונות נ/1. אמנם אין באמור לעיל על מנת להצדיק את התנהלותו של הנאשם, כמפורט בכתב האישום, אולם יש בכך על מנת להביא להתחשבות בדינו של הנאשם בתיק זה, כמו גם בעובדה שלאחר האירוע נשוא כתב האישום בוצעו ע"י שוטרים ביקורים נוספים בבית הנאשם שאז לא התנהג הנאשם באופן דומה. זאת ועוד, מטיעוני הסניגור בפניי עולה, כי עובר לאירוע נשוא כתב האישום, ביצעו שוטרים חיפוש במספר מקרים בבית הנאשם ואף אז לא פעל הנאשם בדרך של אלימות כלשהי כלפי השוטרים (ראה נ/2).

נוכח הטעמים לקולא הנ"ל, ובהתחשב בכך שהנאשם היה נתון בתיק זה במעצר בית מלא, במשך תקופה של כחודשיים, ולאחר מכן במעצר בית חלקי, וכן בהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, ובעמדתה של המאשימה לעונש, במסגרת הצגת הסדר הטיעון, הנני בדעה כי יש מקום להשית על הנאשם בתיק זה עונש הצופה פני העתיד, בצד רכיב ענישה של קנס, זאת על רקע העובדה שהנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות, מפאת מצבו הרפואי כפי שעולה מחוות דעת הממונה על עבודות שירות.

לפיכך, לסיכום, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

למאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירות אלימות כלפי גוף האדם, וכן עבירה של איומים, לפי חוק העונשין התשל"ז – 1977 ויורשע בגין אחת מהן.

לתשלום קנס בסכום של 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך של 300 ₪ כל אחד, החל מיום 3.4.11 ואילך.

הודע לנאשם זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א תשע"א, 02/03/2011 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

הוקלד על ידי: ענת ויצמן