תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
4412-10-11
24/06/2012
|
בפני השופט:
שרית קריספין-אברהם
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
רפי חן
|
הכרעת-דין |
בפני
שופטת שרית קריספין-אברהם
הכרעת דין
כנגד הנאשם נרשמה, ביום 25.7.11, הזמנה לדין וכתב אישום, בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה, תוך קרבה מסוכנת של כלי הרכב להולך הרגל (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה.
הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 24.5.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.
מטעם המאשימה, העידה רס"מ אורנה בר זיו, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.
מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.
ע"פ גרסת המאשימה, ביום 25.7.11, בסמוך לשעה 10:25, נהג הנאשם במונית בתל אביב, ברחוב גבעת התחמושת, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב מנחם בגין, נצפה על ידי עדת התביעה כאשר הוא פונה ימינה ולא מאפשר להולכת רגל, שחצתה אותה עת במעבר החצייה מכיוון מערב לכיוון מזרח ומשמאל לימין לכיוון נסיעת הנאשם, להשלים חצייתה, גרם לה לעצור חצייתה ולפסוע לאחור.
העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" לא היה אף אחד שאני עברתי, אל תעשי לי את זה ".
על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך לא היה כל הולך רגל על מעבר החצייה בעת שפנה ימינה. כמו כן, טען כי העדה הייתה במרחק של כ- 20 מטרים ממנו ולא הביטה לכיוונו אלא לעבר רחוב מנחם בגין.
לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:
עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה והמרחק ממעבר החצייה, כיוון נסיעת הנאשם, כיוון חציית הולכת הרגל, מיקומה על גבי מעבר החצייה והאופן בו מנע ממנה הנאשם להשלים חצייתה בבטחה. העדה שמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירתו.
עדותה של עדה התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.
גרסת הנאשם עומדת בסתירה מוחלטת לזו של העדה, אך ללא היסוס, אני מעדיפה גרסת המאשימה על פני זו של הנאשם. לא סביר בעיני כי בצומת הומה שכזה, כאשר גם הנאשם עצמו טען כי קצין המשטרה אמר לו שתמיד יש אנשים במקום, לא היה אף הולך רגל, לא על המדרכה ולא על מעבר החצייה כאשר הנאשם פנה ימינה.
מכאן, שגרסת הנאשם אינה סבירה בעיני ואין בידי לקבלה.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.
זכות ערעור כחוק.
ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב , 24 יוני 2012, במעמד הצדדים