מדינת ישראל נ' חמאד(עציר)

החלטה

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קבלת רכב גנוב ושתי עבירות של הפרת הוראה חוקית. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31/05/10 נתפס המשיב כשהוא נוהג ברכב גנוב שבו מתג ההנעה שבור ובתוכו מברג. באותה עת היה על המשיב להימצא במעצר בית. כמו כן בכתב האישום נטען, כי גם ביום 10/05/10 נתפס המשיב במחסום חיזמא למרות שהוא היה אמור להיות במעצר בית.

אין מחלוקת כי בשני המקרים נתפס המשיב כשהוא מפר את מעצר הבית. בעדות שנגבתה מן המשיב ביום 10/05/10 הוא טען כי חש ברע וכאשר לא הצליח ליצור קשר עם סניגורו הוא יצא מהבית למחצית השעה לצורך קבלת טיפול רפואי. טענה זו מפחיתה מחומרת ההפרה אבל לא שוללת אותה לגמרי. אין מחלוקת שהמשיב נתפס כשהוא נוהג ברכב גנוב כאמור לעיל. המשיב מסר גרסה לפיה הרכב נמסר לו על ידי אדם בשם חסן שלא היה מוכר לו, והוא ביקש מהמשיב להעביר את הרכב לעזריה. לטענת המשיב הוא רשם את פרטיו של אותו חסן אך הפתק אבד בזמן החיפוש שערכו עליו השוטרים. גרסה זו אינה גורעת מן העובדה שהמשיב היה צריך לחשוד שנמסר לו רכב גנוב כאשר הוא ראה שמתג ההנעה היה שבור ובתוכו מברג. כיוון שכך, קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב לגבי כל האישומים, אם כי לגבי הפרת מעצר הבית הראשונה החומרה מופחתת.

אשר לעילת מעצר;

למשיב עבר פלילי בגין עבירות רכוש הקשורות ברכב. המשיב ריצה עונשי מאסר בפועל. נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום קודם בגדרו נטען שהוא היה שותף בחבורה אשר נהגה לפרוץ לבתי עסק. במסגרת הליכי המעצר הנוגעים לאותו כתב אישום שוחרר המשיב למעצר בית, אך כפי שעולה מן החומר שבפניי הוא הפר אותו פעמיים, כאשר באחת מן הפעמים הוא שוב ביצע לכאורה עבירה הקשורה ברכב. לנוכח נתונים אלו מתקיימת בעניינו של המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו למרות שעסקינן בעבירות רכוש.

אשר לחלופת מעצר;

שחרור לחלופת מעצר תלוי במידת האמון שניתן לתת במשיב. אכן, לא כל הפרה של תנאי השחרור מצדיקה מעצר, ברם במקרה שלפניי הפר המשיב פעמיים את תנאי השחרור ובאחת הפעמים הוא ביצע לכאורה עבירה. יצויין, כי עובר למעצרו ניסה המשיב להתחמק ממחסום משטרתי דבר אשר רק מחליש את האמון שניתן לתת בו. המסקנה המתבקשת הינה שלא ניתן לתת במשיב את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופה. בתנאים רגילים היה מקום לשקול את שחרור המשיב באיזוק אלקטרוני, ברם לנוכח מקום מגוריו חלופה זו אינה אפשרית. שקלתי את האפשרות להחמיר את תנאי השחרור וגם אפשרות זו אינה נראית לי. מלכתחילה נקבעו למשיב תנאי שחרור לא קלים אשר כללו הפקדה לא זניחה, ובכל זאת הפר המשיב את התנאים. במצב דברים זה יש חשש ממשי שגם אם יוחמרו התנאים המשיב יפר אותם. בצד ההבנה למצבו של המשיב המצוי במעצר בית תקופה ארוכה, יש לתת משקל גם לבטחון הציבור, ובמקרה זה בשל מחדליו של המשיב בטחון הציבור גובר.

אשר על כן, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם רובין, שופט

הוקלד על ידי: אורית איגלשטיין