החלטה
לפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו החזיק המשיב בתוך מקלט טלויזיה במקלט הבניין בו הוא מתגורר בנשק מסוג אקדח ברטה 9 מ"מ, וכן החזיק סמים שלא לצריכתו העצמית כך שהחזיק בתוך מיקרוגל שהיה במקלט ב- 2 קופסאות גפרורים סם מסוג קנאביס במשקל נטו 5.88 גרם. וכן בתוך מקלט הטלויזיה סמים מסוג קוקאין במשקל של 19.3967 גרם בשקית שקופה וכן קוקאין במשקל 0.5405 גרם בשקית שקופה וזאת ללא היתר או רישיון כדין.
במסגרת הבקשה שלפני טוענת המבקשת כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ונוכח העבירות המיוחסות למשיב, עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, וכן עבירה של החזקת נשק, קיים עילת מעצר של מסוכנות, ביחס לעבירת הסם אף קיימת עילת מעצר סטטוטורית. המבקשת אף מפנה לעברו הפלילי של המשיב, הכולל 33 הרשעות קודמות הכוללות גם הרשעות בעבירות של סחר בסמים, אלימות, ועבירות בתחום הרכוש.
הצדדים מיקדו טענותיהם בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.
על פי חומר החקירה החזיק המשיב במפתחות המקלט, כאשר באותה כניסה לבניין ישנן 8 דירות, לטענת השכנים שנחקרו ומסרו הודעותיהן, אין הם מחזיקים במפתחות המקלט וחלק מהשכנים טענות להחזקה בלעדית של המשיב או מי מבני משפחתו של המשיב במקלט.
המשיב אישר בחקירתו כי הוא מאחסן במקלט מכשירי טלויזיה ישנים והוא מוכר אותם, המשיב לא קשר עצמו לא לסם ולא לנשק ולטענתו כל אחד אחר יכול היה להניח את אותם פריטים בתוך מקלט הטלויזיה.
המבקשת סומכת טענותיה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בעדויות השכנים, בהתנהלותו של המשיב בזמן ביצוע החיפוש ובעובדה שהרכוש שנמצא בתוך המקלט הינו רכוש שהוא בבעלות המשיב, כפי שהוא מאשר בעצמו.
ב"כ המשיב טוען לעומת זאת כי מדובר במקלט ציבורי הפתוח לכל דיירי הבניין, דיירי הבניין אף אוחזים במפתחות המקלט, מדובר בבניין שבו דיירים נוספים פרט לאותם דיירים שנחקרו, כך שאין כל אינדקציה לכך שהסמים והאקדח הינם בבעלות המשיב או בהחזקתו.
אחר שעיינתי בחומר החקירה, הנני סבורה כי יש די בחומר הראיות על מנת להביא בסופו של יום אם אכן יוכח כנכון להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו.
ב"כ המשיב הצביע על האפשרות לכך שהסמים והאקדח יכלו להיות מונחים במקלט על ידי כל אדם אחר. אלא שלדידי חומר הראיות מצביע על כך שרק המשיב היה קשר לאותו מקלט. מבין השכנים נחקרו חמישה שכנים, כאשר אחד השכנים ציין כי רק שש דירות מאוכלסות, כך שלמעשה כל הדירות באותה כניסה מאוכלוסות. מבין השכנים כולם טענו כי אין הם אוחזים במפתחות המקלט ושכן אחד ציין כי אינו יודע מי אוחז במפתחות המקלט.
השכנה אביבה אליאס ציינה כי רק המשיב משתמש במקלט, כך גם השכנה ממו וודה, שכנה זו ציינה בתשובה לשאלה למי יש מפתח למקלט "רק הם משה". ב"כ המשיב מפנה לכך שהשכנה מדברת בלשון רבים וכך גם השכנה טניה סטרוביץ שציינה "ראיתי שהם פותחים סוגרים".
לא ניתן להתעלם מתוך ההקשר שבו נאמרו הדברים, השכנות הצביעו מפורשות על כך שהמשיב הוא זה שמשתמש במסחן ולמען הסר ספק אף ציינה השכנה , "דירה 20 רק הוא היה רק אצלו המפתח".
השכנים אף ציינו כי גם בעבר החזיק המשיב החזקה בלעדית במחסן והעיריה אף פינתה אותו, אלא שהמשיב חזר והחזיק את המקלט באופן בלעדי. יצויין בנוגע לתכולת המקלט כי המשיב למעשה אישר בהודעתו כי הציוד שנמצא במקלט כולל אותן טלויזיות שבמקלט הינן טלויזיות בבעלותו.
בהודעתו ציין המשיב כי אינו יודע היכן נתפס הרכוש ולטענתו אמרו לו שהוא נתפס בטלויזיה , מתוך דוחות השוטרים עולה כי המשיב היה שותף פעיל להליך החיפוש במקלט. באחד מדוחות הפעולה אף מצויין כי המשיב ניסה לשכנע את השוטרים כי לא יבצעו בדיקה במקלט, אלא ניסה להפנות אותם למחסן שבו עושה שימוש המשיב והוא מאחסן שם ציוד.
ב"כ המשיב התייחס לכך שקיימים שכנים נוספים, על פניו אותם שכנים נוספים אינם מתגוררים באותה כניסה שבה מתגורר המשיב, מתוך עדויות השכנים עולה כי בזמן המלחמה השתמשו במקלט של השכנים האחרים, לכאורה מי שאמור לעשות שימוש במקלט הוא רק דיירי אותה כניסה ולא דיירים אחרים.
המשיב אף טען בדיון כי חלונות המקלט היו פתוחים הדבר אינו עולה בקנה אחד, עם המזכרים של השוטרים שבהם צויין מפורשות כי כל החלונות היו סגורים מהצד הפנימי של המקלט.
יצויין כי המבקשת פנתה לשם קבלת ממצאי טביעות אצבע וד.נ.א. טרם התקבלו תשובות בנוגע לממצאים אלה.
למרות האמור, הנני סבורה כי כאמור מתוך העדויות ניתן ללמוד קיומן של ראיות לכאורה וניתן להכריע בשאלת קיומן של אלה, גם ללא צורך בממצאי הבדיקות האמורות. מובן כי אם היו מונחות בפני בית המשפט גם תוצאות הבדיקות היה בכך כדי לסייע ואם יסתבר לאחר קבלת ממצאי הבדיקות כי טביעות האצבע שנמצאו קשורות דווקא לאחד השכנים האחרים, הגם שעל פי חומר הראיות קיים השכנים אינם קשורים למקלט, הרי שבית המשפט יכול לעיין בכל עת בהחלטתו.
בשלב זה יש לומר כי מתקיימות ראיות לכאורה.