החלטה
החלטה
1.כנגד המשיבים 2 ו- 3 הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), התפרצות לעסק וגניבה ממנו לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, שהיה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה") - יחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים כנגדם.
2.מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיבים 2 ו- 3 - תושבי עקרבא, אשר שהו באופן בלתי חוקי בישראל - קשרו ביום 5.1.14 קשר יחד עם משיב 1 (להלן: חאג'-יחיא, שהינו אזרח ישראלי, תושב טייבה אשר שוחרר בתנאי "מעצר בית" בשל מצבו הבריאותי) לפרוץ לבית עסק ולגנוב ממנו, כאשר תפקידו של חאג'-יחיא לנהוג ברכבו למקום הפריצה, להעמיס את הרכוש שייגנב על רכבו ובהמשך להיפגש עימם, לקבל שכרו ולקחת את הרכוש שייגנב למאן דהוא. המשיבים וחאג' יחיא הצטיידו בכיסויי פנים, כפפות וכלי פריצה, כאשר משיב 2 ביקש מאדם נוסף - אברהים ערג'אן (להלן: ערג'אן), כי יחבור אליהם ויסיע את המשיבים למקום הפריצה ובחזרה ברכבו. ביום 5.1.14 בשעה 03:32 לערך, הגיעו המשיבים, חאג' יחיא, ערג'אן ואחר לחנות "רד מרקט" בהרצליה.
משיב 2 הסיט את שתי מצלמות האבטחה מחוץ לחנות, חתך את סורגי חדר השירותים ונכנס יחד עם ערג'אן לתוך החנות, כאשר משיב 3 נשאר לשמור בחוץ. המשיבים וערג'אן גנבו מהעסק סיגריות בשווי 12,223 ש"ח ומוצרי טבק, כספת ובה כ- 40,000 ₪ ומדף מתוך הקופה ובו מזומן בסך 2,000 ₪. המשיבים וערג'אן העמיסו את הרכוש אל רכבו של חאג' יחיא, כאשר הם נסעו יחד עם ערג'אן והאחר למקום מפגש, בניין נטוש.
במקום המפגש, חילקו ביניהם המשיבים, חאג' יחיא וערג'אן את הרכוש והמזומן ושילמו לאחר ולחאג' יחיא. בהמשך, בשעה 06:30 יצאו ממקום המפגש חאג' יחיא והאחר ברכביהם.
בהמשך התנהל מרדף רכבים אחר חאג' יחיא בעוד האחר נמלט ברכבו. כאשר ניגשו שוטרים לביצוע מעצרם של המשיבים וערג'אן, ניסו השלושה להימלט, אך נתפסו לאחר שנחבלו כתוצאה מקפיצה מגבעה גבוהה בעת מנוסתם.
טיעוני הצדדים
3. ב"כ המשיבים טענו לכרסום בראיות.
ב"כ משיב 2 הפנה להודעת המתלונן, אמיר יוחנן (ע.ת. 7), ממנה עולה כי התקשר אליו אדם שמספק לו סחורה ודיווח לו על שני רכבים שראה מחוץ לחנות, בשעה בה התרחשה הפריצה. שני רכבים אלה שונים מהרכבים ששימשו את חאג' יחיא והאחר; הכספת שנטען כי נגנבה לא נמצאה; אין דבר הקושר את משיב 2 לאירוע מלבד חוו"ד טביעת נעליים, כאשר לאור הפסיקה, המשקל שיש לייחס לטביעת נעל הוא קלוש; השותף ערג'אן מסר 4 גרסאות שונות, כאשר בתחילה הכחיש מעורבותו, בהמשך פגש את קצין המודיעין וסיפר שפרץ עם אחרים ומסר שמות ופרטים. לאחר מכן, כאשר מפליל את המשיבים, עולות סתירות באשר לכל פרטי האירוע.
ב"כ משיב 3 טען, כי גרסת השותף ערג'אן היא הראייה היחידה בעניינו, כאשר המדובר באדם בעל עבר פלילי מכביד, אשר מסר גירסאות מתפתחות בעייתיות; בנוסף, במקום בו שהה אמנם נתפסו פחי פלסטיק אשר נגנבו מהעסק ופריטים נוספים – אך היו שם אנשים נוספים. לחילופין ביקש להדגיש, כי גם אם תתקבל גירסתו המסבכת של ערג'אן, הרי שחלקו של מרשו מתמצה בכך שעמד מחוץ לעסק.
4. לשיטת ב"כ המבקשת, המארג הראייתי מבוסס על עדות ישירה של שותף, המחוזקת על ידי מגוון ראיות נסיבתיות.
אמנם כשערג'אן נחקר לראשונה שלל את מעורבותו באירוע, אך כבר באותה עדות ראשונית הזכיר את שני המשיבים כמי שהיו עמו. בחקירה למחרת שוב הכחיש את מעורבותו, כאשר רק בחקירה יום לאחר מכן, החל לפרט מי היו שותפיו ומה היה תפקידם של כל אחד באירוע. בחקירה נוספת חזר ערג'אן על הדברים, כאשר החיזוק לגירסתו מצוי בכך שהיא תואמת ממצאים המופיעים בדו"חות מז"פ וצילומי הזירה.
לגבי המשיב 2 – עדות השותף מחוזקת בחוות-דעת הקובעת כי הנעל הימנית של משיב 2, היא זו שהותירה את העקבות על אסלה שממוקמת מתחת לחלון בחנות. בנוסף, נתפס המעיל של המשיב 2, ובו קרע התואם לקרע הנראה במעילו של אחד הפורצים בסרטוני האבטחה.
לשיטתו, אין בטענת הסניגור כי המתלונן צפה בשני רכבים כדי לכרסם בתשתית הראייתית, שכן המדובר בתיאור שנמסר מכלי שני; כך גם באשר לאי-הימצאות הכספת, אשר יכולה היתה להיעלם מזמן האירוע ועד לתפיסה.
סקירת הראיות הרלבנטיות לזירת המחלוקת
גירסאות השותף ערג'אן
5.אברהים ערג'אן, ע.ת. 11, נעצר ביום 5.1.14, בעת ששהה ב"האנגר" יחד עם המשיבים, ולאחר מרדף רגלי.
את הודעתו הראשונה מסר באותו היום בשעה 20:30 בבית-החולים
"השרון". כשנשאל האם הוא מכיר את הבחורים שנתפסו איתו במקום, ענה: "מכיר אותם ככה" (שורה 42), ראה אותם קודם לכן, וכי מכיר שמותיהם: "עאדל וג'מאל" (שורה 48), שהם מהשטחים, אך אינו יודע מה עשו שם. שלל שפרץ יחד עם אחרים לחנות ושלל שהיה במקום.