מדינת ישראל נ' ח'לף(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים.

לגבי המשיב 2 הוסכם כי ישנם ראיות לכאורה ועילת מעצר, כמו כן הוסכם שיתבקש תסקיר.

לגבי המשיב 1 חלוקים הצדדים, אמנם מוסכם כי ישנם ראיות לכאורה אך לטענת ב"כ המשיב אין עילת מעצר בשל כך שמדובר בעבירת רכוש בודדת שאינה מקימה עילת של מסוכנות ולפיכך הוא מבקש לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו את התייצבותו למשפט בלבד.

המבקשת טוענת כי קיימת עילת מעצר בשל כך שמדובר בשניים שחברו יחד לבצע את העבירה ובשל התחכום בביצוע העבירה.

על פי ההלכה עבירות רכוש בדרך כלל לא מקיימות עילות מעצר. הפסיקה הרחיבה את המקרים בהם עבירות רכוש יקימו עילות מעצר באופן שכאשר מדובר בעבירות שבוצעו ע"י תכנון מוקדם, עבירות שבוצעו בחבירה של מספר אנשים, עבירות שבוצעו בתחכום מיוחד ועבירות שבוצעו ע"י מי שהוא בעל עבר פלילי מכביד בתחום הרכוש יקיימו עילות מעצר. ב"כ המבקשת מנסה ללמוד מהחלטתו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 שכל גניבת רכב תגלה עילה של מסוכנות ותהווה עילת מעצר. אינני סבור שזו היתה החלטתו של בית המשפט העליון, הדברים נאמרו מעבר לצורך כאשר עילת המעצר בסופו של דבר בתיק זה היתה העבר הפלילי המרשים של העורר. לא נראה כי יש בהלכה זו כדי לשנות את הכלל לפיו עבירות רכוש כשלעצמן לא מקיימות עילת מעצר.

בנדון דנן, מדובר בגניבת רכב שנעשתה ע"י המשיב 1 ביחד עם המשיב 2 בצורה שאינה נראית לי כצורה מתוחכמת עובדה היא כי שוטר שראה אותם חשד מיד במעשיהם והורה להם לעצור. מדובר במשיב שאמנם יש בעברו עבירות אלימות אך אין לו בעברו כל עבירות רכוש לפיכך נראה כי יש מקום לשחררו בתנאים שיבטיחו את התייצבותו למשפט. יש לזכור גם שמדובר במשיב שהוא נכה כתוצאה מפוליו ושרכבו נלקח ממנו כחלק מהמוצגים בתיק זה כך שיכולת ההתאיידות שלו ממילא פחתה מאוד.

לאור כל האמור אני מורה על שחרורו של המשיב 1 (מוחמד חלף) בערובה בתנאים כדלקמן:

המשיב יתייצב בכל עת שיידרש, לחקירה, לדיון במשפט, לדיון בערעור ולנשיאת עונשו ויימנע משיבוש הליכי חקירה או משפט.

המשיב יודיע על כל שינוי בכתובתו או במקום עבודתו.

להבטחת קיום תנאי השחרור יפקיד המשיב 1 סך של 5,000 ₪ ויחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ וימציא ערבות של צד ג' בסכום של 5,000 ₪.

שחרור המשיב יכול להיעשות בפני קצין משטרה או קצין שב"ס המוסמך לכך.

המשיב ישהה במעצר עד לקיום תנאי השחרור.

לא תומצאנה ערובות לשחרור המשיב, יובא המשיב בפני שופט תוך 48 שעות.

אם ישוחרר המשיב על פי התנאים האמורים ויפר את תנאי השחרור, הוא יעצר מיד.

לגבי המשיב 2 (מוהנד עווידה) אני מורה על מעצרו עד החלטה אחרת.

המזכירות תפנה לשירות המבחן ע"מ שיינתן תסקיר מעצר לגביו .

אני קובע מועד לדיון בעניינו ביום 13.4.10 שעה 10:30.

המשיב 2 יובא באמצעות שב"ס.

כיון שהחקירה הסתיימה ניתן לאפשר לו לשוחח עם משפחתו.