מדינת ישראל נ' זקובסקי(עציר)

החלטה

1. המשיב נמצא ביום 26.12.09 מחזיק ברשותו 70 ריבועי נייר, ספוגים בסם מסוכן מסוג LSD, וכן חשיש במשקל 4.567 גר' נטו.

2. נתבקש מעצרו בשל העובדה שמתגורר בבאר שבע והגיע לפ"ת בדרכו למסיבה, ועל פי הנסיבות בכוונתו למכור את טבליות הLSD.

לא נרשם בבקשה כי בעברו רישום אחד משנת 2008, בגין שתי עבירות רכוש משנת 2004, אלא רק באה התייחסות לחומרת העבירה הנטענת.

3. עניינו של המשיב הובא תחילה בפני כב' השופט שטרנליכט, שדן בבקשה ביום 29.12.09, והורה על מעצר עד להחלטה אחרת ועל קבלת תסקיר. בשל מצב דכאוני אליו נקלע המשיב, גם ניתנה הוראה לשב"ס להקפיד בפיקוח עליו.

4. מתסקיר ליום 12.1.10 עלה כי המשיב עצור מיום 26.12.09 בגין העבירה המיוחסת לו. המשיב רווק בן 24, הוריו גרושים, סיים 12 שנות לימוד, ואינו עובד מזה למעלה משנה.

בשירות הצבאי ריצה עונשי מאסר בגין שתי עבירות נפרדות של נפקדות ושוחרר בשל אי התאמה. את נסיבות מעצרו הנוכחי הסביר על רק שימוש עצמי בסמים, וציין כי החל את השימוש במהלך שירותו הצבאי ובהמשך השתמש גם בסמים הזייתיים.

עוד סיפר כי נהג להשתמש בסמים לבדו ובאופן מזדמן, שלל מעורבות עם גורמים שוליים ופעילות עבריינית נוספת, ואין בפני מידע נוסף למעט אותה הרשעה קודמת בעבירות משנת 2004.

שירות המבחן התרשם כי המדובר בבחור חלש, המתקשה להסתגל למסגרות, וקיים סיכון להשנות התנהגות שולית. בני המשפחה הציעו פיקוח לסירוגין וביקשו לשלבו בטיפול, אך להערכת שירות המבחן בני המשפחה לא היוו עבורו גורם מציב גבולות באופן שיפחית סיכון, לפיכך לא באה המלצה לשחרורו למעצר בית.

חזרתי וביקשתי לקבל תסקיר עדכני כדי לבדוק שוב, מול המשיב עצמו ומול משפחתו, את נושא הטיפול ואפשרות לשחרור בערובה, תוך הדגשה כי המעורבות הפלילית שלו מסתכמת בהרשעה אחת קודמת.

בתסקיר עדכני הובאה בפני הערכה דומה, נטען כי קיים דפוס מתמשך של שימוש בסמים, ונגישות לכמויות גדולות כאשר שלילת הצורך בהתערבות טיפולית בעייתית ומצביעה על מסוכנות.

על אף ההתרשמות ממסירות בני המשפחה והמחוייבות לסייע למשיב, לא באה המלצה בשל ההערכה כי הם מזדהים עם מצוקת מעצרו ולא מבינים את מצבי הסיכון סביב שהותו במעצר בית.

לענין הפיקוח האלקטרוני סבורה קצינת המבחן כי יתקשה לעמוד בתנאים.

5. איני רואה עין בעין עם שירות המבחן את המסקנה כי אין מקום להורות על שחרור בערובה, ובפרט מן הטעם שהמשיב לטעמם לא מוכן לטיפול, לא יודע את מהות העבירות המיוחסות לו, לא מפנים את חומרת מעשיו, ומוכנות אמו ואחיו היא לסייע לו ובלבד שישתחרר בלא ערובות נוספות.

שמעתי את האח ואת האמא. נכון הדבר ששניהם מוכנים לסייע ובלבד שישוחרר, אך לצד זה אצל שניהם ראיתי הבנה ותובנה באשר לחומרת המצב שנגלה להם, ועל אף שתקופה ארוכה התנהגותו היתה שונה מהמצופה ממנו, לא בהכרח הבינו כי המדובר בשימוש בסמים.

משהוברר להם מה הסיבה לאותה התנהגות – מוכנים הם להרתם להשגחה תוך כדי טיפול.

את המשיב עצמו שאלתי אם מוכן להרתם לטיפול במסגרת מרכז גמילה, ותשובתו היתה שלילית. הוא גם הסביר את עמדתו וראה הבדל בינו לבין אלו שסבור הוא שמצויים במרכזי גמילה, וטען כי עניינו אך ורק בשימוש בסם ולא בעבירות אחרות, ולכן לא חושב שזה המקום עבורו.

6. עיינתי בתיק החקירה, ולמדתי כי המשיב החזיק בסמים כשנעצר, ביום 26.12.09 בשעת בוקר, ובחיפוש במכנס פנימי נמצאו 70 קרטונים של LSD וכן 4.7 ג'ר חשיש. בעת שנחקר טען שהוא משתמש, קנה את הסמים מערבי בלוד לשימושו שלו ולא ידועה לו הכמות המדוייקת כאשר תמורת הסמים שילם 400 ₪ בערך, וקיבל את המלצת המוכר כי זה משהו טוב בשבילו. כשנשאל השיב שמשתמש בLSD אחת לשבועיים, אישר שהיה בדרכו למסיבת טבע כשאינו מפסיק לבכות ואוחז את פניו לאורך כל עדותו.

משום מה אין בתיק הודעת נהג המונית, ולא האדם הנוסף שנכח ברכב.

7. עתירת התביעה היא כאמור למעצרו עד לתום ההליכים, ואילו סניגורו הציג מגוון החלטות אודות מקרים שונים ודומים, שם בתי המשפט הורו על שחרור בערובה, כל אחד מהם חזר והתייחס לטיב העבירה, מבלי להקל ראש בחומרתה, ולתסקירי שירות המבחן.