מדינת ישראל נ' זולפיקרוב(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה להארכת מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה על רקע כתב האישום המייחס לה לכאורה עבירות פציעה בנסיבות מחמירות, איומים.

2.מספר ימים לפני יום 04/09/10 פרץ סכסוך בין אחד מילדיה הקטינים של הנאשמת ובין קטין אחר, בנו של מקסים שושן, המתגורר ברח' יצחק שדה 618/2 בירוחם (להלן: "הבית"), בעקבות זאת, פרץ סכסוך בין המשיבה למשפחת הקטין האחר.

על רקע הסכסוך הנ"ל, בתאריך 04/09/10 לפנות בוקר, הוצת רכבו של מקסים שושן, מסוג סיטרואן ג'מפי, בצבע לבן, מ"ר 6372417 שחנה ברחוב ליד הבית (להלן: "הרכב"), על ידי חברה של הנאשמת.

עוד באותו יום, בשעות הערב, סמוך לחצות, היו ברח' יצחק שדה בירוחם, יפה לוזון – אשתו של מקסים שושן, וכן א.ב. (קטינה ילידת 1994), (להלן: המתלוננת), ק.ב. (קטינה ילידת 1993) ובת אל אדרי, כולן בנותיו של מקסים שושן.

המשיבה פנתה אליהן, ציינה כי שרפה את הרכב של משפחתן ואיימה לפגוע ביפה בהמשך, בכל שתשרוף אותה בביתה עם ילדיה.

בין הנוכחות פרץ ויכוח, ובמהלך הויכוח הצטרפו לשיחה גם הוריה של הנאשמת והתפתחה תגרה והוחלפו מהלומות בין הנוכחים, בין היתר, במקל מטאטא.

המשיבה רצה לביתה הסמוך וחזרה זמן קצר לאחר מכן כשהיא אוחזת בסכין.

אביה של המשיבה הוציא מידה את הסכין אולם היא שבה ואחזה בסכין ואז התקרבה במהירות לעבר המתלוננת ודקרה אותה במצחה, למרות ניסיונותיה של המתלוננת להדוף את המשיבה מעליה.

המתלוננת נזקקה לטיפול רפואי ושוחררה.

3.ב"כ המשיבה הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, עתר להורות על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר מרוחקת כ-80 ק"מ ממקום מגורי המתלוננים בירוחם, לעיר אופקים, אצל אחיה – מיכאל בנימינוב המתגורר ברח' אלי כהן 21/18, זאת תחת פיקוחו של האח ושל רעייתו, הגב' סטרויטלב יקטרינה לסירוגין.

4.ב"כ המשיבה סבור שיש לשחרר את המשיבה לחלופה הנ"ל עד לקבלת תסקיר מעצר שיבחן חזרתה למקום מגוריה, וזאת בשים לב כי מדובר במשיבה צעירה, אם חד הורית לשני ילדים קטנים בני שנתיים ושש שנים. כמו כן, המשיבה נעדרת הרשעות קודמות.

5.התייצבו בפניי אחיה של המשיבה ורעייתו והביעו את נכונותם והסכמתם לשמש חלופת מעצר עבור המשיבה.

6.ב"כ המבקשת, מנגד, עתר להורות על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, בשים לב לאופי העבירות המיוחסות ונסיבות ביצוען לכאורה, שכן המשיבה תקפה קטינה, שכנה שלה, לאחר ויכוח מילולי שהידרדר לתגרה, בהמשך הצטיידה בסכין למטרה זו כך שמעשיה של המשיבה מעידים עליה כי אם תשוחרר, יש חשש ממשי שמא תשוב ותבצע מעשים דומים.

עוד טענה המבקשת כי קיים יסוד סביר לחשש כי אם תשוחרר המשיבה, תנסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, שכן פנתה לקטין שהיה עצור עמה ושנגדו הוגש כתב אישום בגין הצתת רכבו של מקסים שושן וניסתה לשכנעו לשתוק.

7.לשיטת המבקשת, אף כי אין למשיבה עבר פלילי ולה ילדים קטנים, הרי שמעשיה מעידים על הסיכון הרב הנשקף ממנה לחברה, ובנסיבות דנן, אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.

8.בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה וכן קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 (ב) לחסד"פ, אם יש בחלופה שהוצגה ע"י הסנגור כדי להשיג את מטרות המעצר, דהיינו, לאיין את החשש הנשקף מהמשיבה כתוצאה מהתנהגותה כלפי המתלוננים בפרט וכלפי הציבור בכלל, וכן לאיין את החשש לשיבוש להליכי משפט.

9.המשיבה ילידת 1987, אם חד הורית לשני ילדים בני שנתיים ושש שנים.

המשיבה נעדרת הרשעות קודמות.

10.אחיה של המשיבה ורעייתו התייצבו בפניי והביעו את נכונותם והסכמתם לשמש חלופת מעצר עבור המשיבה – התרשמתי מהערבים בצורה חיובית ושוכנעתי שיש ביכולתם להציב גבולות להתנהגותה של המשיבה. מדובר באנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, גילו נכונות לסייע למשיבה ככל שניתן בתנאים שיקבע בית המשפט.